אבי פלדשטיין השיק לפני כשנה – במאי 2024 – את היינות הלבנים שלו מבציר 2022. עכשיו הוא אומר 'הייתי צריך לומר שאלה יינות לבנים של חורף, גם בגלל שהם מדיטטיביים באופיים, רגועים ולא פירותיים כל כך, כפי שיינות שראלים לבנים הם לעיתים קרובות.'
את זה הוא אומר בהקשר לסדרת היינות שהוא מציג שנה לאחר מכן: אדומים מבציר 2022 ומבציר 2021 (הגלגמש).
אם לסכם את מה שהוא אומר, הרי שזה כך: 'בעשור האחרון, בהשפעת ההתחממות הגלובלית, גברה צריכת היינות הלבנים והרוזה וחל שינוי גם בעולם היינות האדומים. תחילה הוגשו יינות אדומים מסוימים מצוננים, ובהמשך התפתחה גישה חדשה – יינות אדומים המותאמים לקיץ: חטובים, חומציים, רעננים ואנרגטיים, מבלי לוותר על עושר, מורכבות ויכולת התיישנות.' וכדי להמחיש את המגמה הזאת – של יינות אדומים 'על קרח' – הוא מביא גם סדרת אימג'ים של ייננים ואנשי יין מחבל הרון, בצרפת, שטומנים את בקבוקי היין שלהם בדליי קרח, בחיוך גדול.
ענייני טמפרטורת השתייה היא משהו שאני מדגיש בכל סדנה שאני מעביר, שיחה או רשמי טעימה של יין. הנושא הזה מופיע אפילו בסרטון הקצר שצילמתי לפרויקט 'מיס טיילור' שלי. כל כך הרבה יינות שאנשים משלמים עליהם כל כך הרבה כסף – וגם יינות זולים, אין כמובן קשר למחיר – נשתים בטמפרטורות גבוהות או נמוכות מדי, שזה חבל.
חבל מאוד.
פלדשטיין לא מדבר בהכרח על טמפרטורת שתייה נכונה ליין – רוב האדומים צריכים 18-16 מעלות – אלא על טמפרטורת שתייה נכונה ליינות שלו – אלה בהם הוא מדבר כאן: הוא רוצה שישתו את רובם מקוררים עוד יותר מאשר הרגיל – לכדי 14-13 מעלות, אפילו – כיון שהם עשויים כ'יינות קיץ אדומים'. בסופו של דבר אנחנו הלוא יודעים שאם לא מחזיקים אפילו יין שקורר נכון על קרח, הוא יתחמם אל מעבר לטמפרטורה הרצויה, ותוך זמן קצר.
אגב, את הקונספט עצמו הוא כן הציג לפני כשנה, כאשר הטעים את 'שמש' מבציר 2021, זאת לצד אותו קברנה סוביניון שאז הכרזתי עליו שהוא הקברנה סוביניון הישראלי הטוב ביותר שזכור לי אי פעם (2019).
היינות הבאים כולם יחסית רזים ומהודקים, חומציים במידה שלא תמיד מאפיינת יין אדום (לפחות לא בהרגשה, גם אם בנתונים). בעשייה מאוד מוקפדת שלו, מאוד טכנית מבחינת שלבים ותכנון, אבי מצליח להביא יינות שיש להם מבנה ואופי וטעמים ומורכבות, גם באלכוהול נמוך, מצד אחד, וגם בטמפרטורות שלרוב היינו חושבים שלא יוציאו את כל המכלול הזה.
ארגמן 2022 מבטא זהות ישראלית באמצעות מכלוא ישראלי מכרמים באזורי נחל תות, שפיה ומורדות יהודה. תהליך הייצור כולל ייבוש חלק מהענבים בתנאים מבוקרים ויישון באמפורות חרס, מכלי בטון וחביות פורטוגזיות ישנות. היין בעל גוף בינוני-קל, עם ניחוחות פטל, דובדבן, אספרסו ותבלינים. למעוניינים לקרוא על אודות עשיית הארגמן של פלדשטיין – הבציר הראשון, 2006 – אציע לקרוא כאן.
שמש 2022 הוא בלנד GSA עם ארגמן במקום מורבדר, עשוי במיצוי מסורתי ותסיסה באשכולות שלמים, מיושן במכלי בטון ואמפורות חרס. זהו יין קיץ עם ניחוחות פרחוניים, טעמי בוסתן ותבלינים, בעל גוף דק וחומצי.
גרנאש אדום 2022 שואב השראה ממסורת עולמית אך מותאם לאקלים המקומי. הענבים גדלים על מדרונות סלע גיר וטרה רוסה בפקיעין. היין יושן בחביות בורגון ישנות, מאופיין בניחוחות דובדבנים טריים, חומציים, תות, פטל ותבלינים ים-תיכוניים. צבעו אדום חיוור שקוף.
גלגמש 2021 נקרא על שם גיבור האפוס האשורי העתיק ומבוסס על שישה זנים מכרמים בגליל ושפלת יהודה. תהליך הייצור מגוון ומשלב תסיסות באשכולות שלמים ויישון בחביות ובמכלי בטון. זהו אולי היין ה'עבה' ביותר מסדרת היינות הזו.
סמיון 2022 מציג ביטוי מינרלי לזן בורדולזי. הענבים מגיעים מכרם אלקוש בגליל העליון, והיין תסס בחביות בורגון והתיישן על משקעיו במשך שנה, עם יישון נוסף בבקבוק לפני השיווק. זהו סמיון מאוד מאופק, עדין ואלגנטי.
לסיום: יין כתום, יבש, בציר 2022, שייקרא 'ונוס בפרווה'; סוג של מחווה מזוכיסטית של פלדשטיין ליין כתום 'סרחוני', כדבריו… פעם נדבר על זה.
צילומים: People Photography
