אתמול קיבלתי את ההודעה הבאה לעיתונות (אני מניח מטעם תנועת המושבים).יש כאן שני דברים:
1. קטגוריה חדשה של יקבים זעירים – עד 10,000 בקבוקים – שיוכלו למכור את היינות שלהם במקום בו הם מיוצרים ולא במקומות אחרים (למשל, לא בחנויות יין מקומיות, פוד טראקס למיניהם או מסעדות)
2. יקבים קטנים, 'יקבי בוטיק', שיצטרכו הסדרה, בסופו של דבר.
אם קוראים את הפרסום הזה, יש כאן משהו שהוא בין 'מסדירים את הדברים', לבין 'טוב, בואו, תעבדו עם מה שיש לכם, ונראה כבר, רק תרשמו בתוך פרק זמן, שנדע עליכם."
בשורה?
אני לא יודע. זה שיש הכרה במעמד היקבים הקטנים ממש – עד 10,000 בקבוקים – כלומר יקבים זעירים, זאת בהחלט התקדמות. אני הייתי רוצה לאפשר להם למכור את היין – מוצר שאין בו מסוכנות של ממש – גם במקומות שמחוץ ליקב, בתנאים מסוימים, למשל: בדיקות מעבדה ליין וביקורת תקופתית תוך נטילת בדיקות מהמוצרים הסגורים, באופן ארביטרארי, ביקב. אפשר בהחלט היה לבסס מנגנון שבו יקב זעיר יכול למכור יין בכפוף לבדיקות מעבדה תקופתיות כאלה. החלט מספיקה בדיקה עם גמר הבקבוק, ובמהלך של שנה; לקיחת דוגמה.
יש כאן עוד דבר: בעידן שבו מכירה 'ביקב' היא לאו דווקא מכירה שבה אדם צריך לבוא בפועל ליקב ולקנות ממנו, אלא יכול לקבל הכול במשלוח בקניה מחנות וירטואלית, אין משמעות לקנייה או מכירה בחצר היקב. אם אני קונה בחנות המקוונת – או נכנס לחנות יין ומקבל את היין במשלוח אלי הבייתה, העניין הזה חסר משמעות וטעם. זה עדיין מכביד ועדיין אין בזה 'בשורה'. הבשורה היא בכך שיצרן כזה לא צריך רישיון יצרן.
ולגבי הגדרת היין כמוצר 'מזון רגיש'? האיוולת הזאת כנראה נשארת. נשאר גם חוסר הבהירות בשאלת הבדיקה האורגנולפטית של היין, שבינתיים אני לא יודע מי הולך לבצע או לעשות אותה, באיזו הכשרה או סמכות מקצועית.
ישראל הייתה צריכה ללכת לגרמניה וללמוד ממנה כיצד נעשים שם הדברים, להשוות עם צרפת ואפילו עם איטליה, ולייצר תוכנית והגדרה; אולי כך היינו מקבלים את מה שאנחנו באמת צריכים כאן.
צילום אילוסטרציה: Yoav Aziz באתר Unsplash.
הינה ההודעה לעיתונות, עם כל המחמאות לכולם:
===========
לאחר חודשים של דיונים, אושרו התקנות להסדרת יקבי הבוטיק בועדת הבריאות של הכנסת.
*תנועת המושבים: ״מדובר בבשורה עבור המשך קיומם של היקבים הקטנים, בעיקר בתקופה זו״*
ועדת הבריאות בכנסת אישרה היום את טיוטת תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון שהוא משקה משכר) התשפ"ד 2024 הבאות להסדיר את הליכי הייצור, הייבוא והפיקוח על משקאות משכרים ועל יקבי הבוטיק. במסגרת התקנות הוחלט להחיל שינויים לעניין ייצור מזון שהוא משקה משכר ובהגדרתו הזו – יין.
הוראות השעה האלו מבקשות להקל על יקבים קטנים (יקבים זעירים) ויקבים הנמצאים בהסדר מבחינה רגולטורית וזמנית, כדי לאפשר להם לפעול גם ללא רישיון ייצור תקף, תחת תנאים מסוימים ובמסגרת זמנים מוגדרת. במסגרת תקנות אלו נולד מושג חדש – יקב זעיר המייצר עד 10,000 בקבוקים בשנה. בנוסף אושר לגבי יקבי בוטיק מעל 10,000 בקבוקים בשנה כי ידרשו להיתכנות ע"י משרד החקלאות בלבד על מנת להכנס להסדר מול משרד הבריאות לטובת רישיון יצרן.
*מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח:* ״מדובר בבשורה חשובה עבור ענף היין ויקבי הבוטיק. במסגרת השינויים קיימת הכרה בהסרה של חסמים תכנוניים ליקבים זעירים עד 10,000 בקבוקים והקלה ליקבי בוטיק מעל ל- 10,000 בקבוקים.
דווקא בתקופה זו, שיקבים רבים מצפון ומדרום נפגעו, זוהי בשורה אשר תאפשר להם להמשיך להתקיים ותיתן תקווה לענף היין בפרט ולעסקים במרחב הכפרי בכלל״.
*מנכ״ל מועצת גפן היין, צחי דותן:* ״ליקבי הבוטיק יש חלק גדול בקידום ענף היין בישראל. מדובר בבשורה ליקבי הבוטיק בדרך להשגת רישיון יצרן. אחרי לא מעט שנים, מ-2017, סוף סוף אושרו התקנות והמקל מועבר ממשרד הכלכלה למשרד הבריאות. נמשיך לשתף פעולה באופן מלא עם משרד הבריאות״.
*מנהלת תחום תיירות כפרית בתנועת המושבים, אילנית צמח אשר הובילה את המהלך מטעם התנועה אמרה:* ״מדובר בבשורה שביכולתה להקל על יקבים זעירים ותאפשר להם להמשיך להתקיים. יחד עם זאת לא מדובר בהסרה גורפת של התנאים התכנוניים ונדרשת אחריות הן מצד בעל היקב והן מצד הרשות המספקת את האישורים. אין ספק ששירות המזון הארצי מגוייס כל כולו לסייע לעסקים הקטנים ולראייה תקנות הגמישות ליקבים קטנים שפרסם ב-2017. אם גם הוראת שעה זו תוכיח את עצמה ניתן יהיה לבקש להחיל אותה על עסקים נוספים כגון בתי בד, מחלבות בוטיק, גלידריות ועוד״
*מצ״ב עיקרי ההוראות:*
1. תחולת הוראות החוק וסייגים לחובת רישיון ייצור ליקבים בהסדר וליקבים זעירים:
▪ יקבים הנמצאים בהסדר או יקבים זעירים (ייצור עד 10,000 בקבוקים בשנה) ומוכרים את המוצרים באותו המקום, ייהנו מהקלות מיוחדות לפיהן יוכלו להכנס למסלול הסדרה לרישיון יצרן באופן מיידי.
"רשאי אדם לייצר משקה משכר באתר ייצור שהוא יקב בהסדר או יקב זעיר בלי שיש בידו רישיון ייצור."
▪יקבים מעל 10,000 בקבוקים יידרש אישור משרד החקלאות וביטחון המזון להסדרת מעמד היקב לפי ההנחיות הקיימות.
2. הקלות תקופתיות:
o במשך 9 חודשים ראשונים:
▪ ניתן לייצר ולשווק יין ללא רישיון ייצור.
▪ משווקים רשאים לקבל מוצרים מיקבים אלו גם ללא רישיון ייצור.
▪ הוראות חוק מסוימות הקשורות ברישוי לא יחולו.
o מ-9 עד 15 חודשים:
▪ היקב יוכל להמשיך לפעול ללא רישיון ייצור תקף, בתנאי שהגיש בקשה לרישיון וקיבל אישור הגשה.
▪ אישור ההגשה ייחשב כרישיון זמני.
3. תנאי המשך לאחר 15 חודשים:
o יקבים שיגישו בקשה לרישיון בתוך 9 חודשים יזכו באישור זמני שיאפשר המשך פעילות עד קבלת רישיון מלא.
מטרת ההוראה:
• לאפשר ליקבים קטנים ובינוניים, המתמודדים עם קשיים רגולטוריים, לפעול באופן חוקי ובתנאים מקלים לפרק זמן מוגבל.
• לעודד הסדרה חוקית ותכנונית של יקבים, תוך שמירה על פיקוח מתאים.
משמעות עבור יקבים:
• הקלה משמעותית על התהליך הבירוקרטי, במיוחד ליקבים קטנים המייצרים יין בכמויות מוגבלות.
• מתן זמן נוסף להסדרת כל הדרישות החוקיות והתכנוניות, ללא חשש מסנקציות מיידיות.
הוראת השעה מאפשרת ליקבים בהסדר לפעול ללא רישיון ייצור תקף לתקופה של עד 15 חודשים, בכפוף לתנאים:
• 9 חודשים ראשונים: ייצור ושיווק אפשריים ללא רישיון.
• 9–15 חודשים: נדרש אישור על הגשת בקשה לרישיון, שייחשב כרישיון זמני.
• תנאי להמשך פעילות: הגשת בקשה לרישיון ייצור בתוך 9 חודשים מתחילת התקנות.
מטרת ההקלות היא לאפשר ליקבים להתמודד עם קשיים רגולטוריים ולהסדיר את מעמדם בתהליך הדרגתי.
תנועת המושבים מודה לפנינה אורן שנידור מנהלת שירות המזון הארצי, צחי דותן מנכ"ל מועצת הגפן והיין, משרד הכלכלה, משרד החקלאות, ראש המועצה מטה יהודה אבישי כהן ורמ"י על עבודה משותפת וסיוע בקידום ההחלטה.
