מגזין התעשיית The Drinks Business פרסם מאמר ארוך וממצה על המצב של השיראז באוסטרליה, שלמעשה מעיד לא מעט על מצב התעשייה שם בכלל. היינות מהיבשת הקטנה נעלמו מהשוק הישראלי כמעט לגמרי, בהשוואה לפריחה שלהם כאן בתחילת שנות ה- 2000, למשל. מה שמגיע מוגבל מאוד לבסיסי-עד-בינוני, ולא נראה שהמצב ישתפר. האוסטרלים הזניחו את השוקים העולמיים שאינם סין או בריטניה, ואין להם יותר משאבים לחנך את הקהל הצעיר, שלא מכיר את היינות שלהם. בנוסף, כפי שנראה מהמאמר, עליהם לשנות סגנון, על מנת להתאים את עצמם לטעמי העולם ה'חדש'; הצעיר.
הנה הסיכום העיקרי:
המצב הנוכחי:
- בשנים 2023-2024 נרשם היבול הנמוך ביותר של ענבי שיראז מאז 2007, עם ירידה משמעותית מהממוצע השנתי של 400,000 טון
- המשבר הוחמר בעקבות מכסים כבדים שהטילה סין (עד 218%) על יינות אוסטרליים בין 2020-2021
- לאחרונה (2024) סין הסירה את המכסים, מה שהוביל לחידוש היצוא, אך במחירים נמוכים משמעותית מבעבר
שינויים בתעשייה:
- מעבר מייצור המוני של יינות זולים לייצור איכותי יותר בכמויות קטנות יותר
- התמקדות בסגנונות אזוריים ייחודיים במקום בלנדים רב-אזוריים
- שינויים בתהליך הייצור:
- שימוש מופחת בחביות אמריקאיות לטובת חביות צרפתיות
- בציר מוקדם יותר של הענבים
- דגש על יינות מאוזנים יותר ופחות עוצמתיים
אתגרים עכשוויים:
- עודף ייצור של 10-20% מעל לביקוש
- קושי בשיווק הסגנון החדש לצרכנים שעדיין מזהים שיראז אוסטרלי עם סגנון כבד ועוצמתי
- תחרות מזנים קלים יותר כמו פינו נואר וגרנאש
- מחירים נמוכים בשווקים מרכזיים כמו בריטניה
תחזית לעתיד:
- צפי לצמצום שטחי הגידול באזורים חמים
- המשך התמקדות בשוק האסייתי, במיוחד בסין
- תקווה להתחדשות הזן בדומה למה שקרה לשרדונה האוסטרלי, שעבר שינוי סגנוני מוצלח
למרות האתגרים, המאמר מסתיים בנימה אופטימית, עם הכרה בכך שהשיראז נשאר זן משמעותי בתעשיית היין האוסטרלית, אם כי בצורה שונה מבעבר.
