ב-3 ביוני 2026 הודיעה קבוצת סוגת על רכישת שליטה (50.33%) בקבוצת חברות הכוללת את יורוסטנדרט ואת יורוצ'יז תמורת כ-140 מיליון שקל. יורוסטנדרט היא חברת יבוא ושיווק מהמובילות בארץ של משקאות חריפים, יין, בירה, משקאות קלים ומזון. אבל אם אתם חושבים שזו עוד עסקת מזון יבשה, אתם מפספסים את התמונה.
מי היא יורוסטנדרט
יורוסטנדרט מגדירה את עצמה כיבואנית האלכוהול השנייה בגודלה בישראל. הפורטפוליו שלה רחב: בין מותגי האלכוהול שיורוסטנדרט מייבאת נמצאים וודקה רוסקי סטנדרט, זוברובקה, וודקה גרין מארק, קוניאק גודה הכשר, יינות מבעבעים וורמוטים של מותג גאנצ'יה, יינות של יקב פיצ'יני האיטלקי, יקב רימון הישראלי, ערק יודה, ויסקי גלן סקוטיה, ויסקי אינשמורן, ויסקי קילכומן, ויסקי אדראדור, בירות בלטיקה ומים מינרליים בורג'ומי. חלק מהשמות הם שמות מוכרים וחלק פחות והם ספציפיים לשוקים מסוימים – ועדיין.
בשנים האחרונות החברה גם הרחיבה את עצמה לעבר המזנון הישראלי: חטיבת המזון של החברה מייבאת גבינות ומוצרי חלב מרחבי העולם, משקאות קלים ומוצרי מזון כמו מותגי לינה — מיונז, שימורי ירקות כבושים, פטריות כבושות, חלב מרוכז — מגוון דגנים, קפה ומוצרים רבים אחרים. ובשנת 2023 היא חתמה על הסכם הפצה עם מזקקת M&H (מילק אנד האני) — המזקקה הגדולה בישראל, שמייצרת ויסקי סינגל מאלט על פי התקן הסקוטי.
יורוצ'יז, אחותה הקטנה בעסקה, היא חברת הגבינות: ייבוא, שיווק ומכירה של גבינות ומוצרי חלב מצוננים. יחד שתי החברות הציגו הכנסות של כ-306 מיליון שקל לשנת 2025 ו-EBITDA מתואמת של כ-33.5 מיליון שקל.
מי היא סוגת ולמה זה חשוב
פורטיסימו היא קרן פרטית בעלת ניסיון רב בתחומי המזון ויותר מזה – הקמעונאות והשירותים למגזר הקמעונאי (מפריוריטי ועד סטורנקסט והשקעות אחרות). היא נכנסה לפעילות הנוכחית כאשר רכשה את "מלח הארץ" בשנת 2019, ומאז נבנתה קבוצת סוגת באמצעות סדרת מיזוגים ורכישות. בין היתר מוזגה פעילות סוגת תעשיות, ובהמשך נוספו פעילויות כמו עץ הזית, טחינת אל-ארז, פרג, קפה אל-נחלה ופופסטאר.
נכון לכתיבת שורות אלה, בעלת השליטה בסוגת היא קרן פורטיסימו (כ-71%), שמיישמת אסטרטגיית "Buy and Build" במטרה להכפיל את היקף פעילות החברה. קרן פורטיסימו מנוהלת על ידי יובל כהן — אותו שחקן שגם השתלט לא מזמן על מניות השליטה בסלקום — ובנק הפועלים הוא שותף מיעוט. מחזור המכירות של סוגת הוא 1.2 מיליארד שקל.
מה שסוגת בנתה עד כה הוא אימפריה של מזון בסיסי: סוכר, קמח, קטניות, אורז, שמן. מותגים שנמצאים בכל מטבח בישראל ולא מעוררים הרבה עניין או מעורבות רגשית — אבל מוכרים בכמויות עצומות. רכישת חברת המזון תכניס את סוגת לקטגוריות בשוק המזון שבהן היא עדיין לא פעילה. המשקאות החריפים והגבינות הן בדיוק קטגוריות פרימיום שבאופן כללי היו חסרות לסוגת.
מה סוגת קונה באמת
על הנייר, סוגת רוכשת יבואנית אלכוהול. בפועל, היא רוכשת תשתית. לחברות הנרכשות מערך הפצה ומכירה רחב הכולל אנשי מכירות שטח, קווי חלוקה עצמאיים ואלפי נקודות מכירה ישירות, אשר להערכת החברה עשוי לשמש כפלטפורמה לצמיחה עתידית. קווי החלוקה המצוננים של יורוצ'יז ונקודות המכירה שלה הם אחד הנכסים הגדולים שסוגת קונה, ומתמודדים ישירות מול יצרנים, מפיצים ויבואנים גדולים בשוק הזה.
זהו ה-DNA של אסטרטגיית Buy and Build: לא לבנות רשת הפצה מאפס, אלא לקנות אחת שכבר עובדת ולהעמיס עליה את שאר הסחורה. סוגת כבר יודעת לייצר ולאחסן מזון במחירי תפזורת — עכשיו היא מקבלת את הרגליים לשטח.
הרלוונטיות ליין
כאן הדברים מעניינים במיוחד. יורוסטנדרט אינה יבואנית של יינות בוטיק — היא מפיצה יינות ואלכוהול של יצרנים גדולים יחסית, שמייצרים אלכוהול ויינות במחירים נוחים יחסית. מעבר לזה, הרבה מהמותגים שלה פונים לפלח שוק ספציפי של יוצאי חבר העמים לשעבר – שוק שבו יש לה בהחלט מותגים משמעותיים.
בשוק היין והאלכוהול לא קל בשנתיים-שלוש האחרונות: יש ירידה בצריכה בישראל (בעיקר מטעמי מצב רוח ומצב כלכלי לא מזהיר) והרבה יבואנים צמצמו מאוד את יבוא ושיווק המוצרים היקרים יותר, ומתרכזים במוצרי בסיס. יש חברות שאיבדו נפח גדול ממקורות הרווח שלהן (כמו למשל סיום השותפות של 'שקד' עם יקב רמה"ג). כניסה של חברה גדולה לשוק הזה, במיוחד כזו שיש לה נגישות גבוהה מאוד לרוחב כל רשתות השיווק וחנויות המזון, כמו גם למסעדות, לא עושה חיים קלים לשחקנים הרגילים.
