הברוך הזה הוא בהחלט משהו לקנדלה מונטז לחקור, למרות שהיא ב- Hierro, ולא בטנריף:
ב-6 באוגוסט 2025, אישרה ממשלת האיים הקנריים רשמית את גילויה של כנימת הפילוקסרה (Daktulosphaira vitifoliae) באי טנריף. על פי מקורות נוספים, מקור ההתפרצות היה ככל הנראה אדיוט מקומי שהביא שתילי גפן נגועים לחצר האחורית שלו בעיר סן קריסטובל דה לה לגונה, באזור ואייה דה גוארה. פעולה תמימה לכאורה זו הובילה למשבר חסר תקדים בענף היין המקומי, שעד כה נחשב למבצר האחרון באירופה החופשי מהמזיק ההרסני הזה.
המקרה המדובר מדגיש את הפגיעות של האיים הקנריים למרות בידודם הגיאוגרפי. בתוך ימים ספורים התגלה מוקד שני בעיירה לה מטנסה, המרוחקת מספר קילומטרים מהמוקד הראשון, מה שמעלה חששות כבדים לגבי קצב ההתפשטות הפוטנציאלי של המזיק. התפשטות מהירה זו מערערת על מה שהיה עד כה יתרון משמעותי של האיים – היותם המקום האחרון באירופה שבו גפנים גדלות על שורשיהן המקוריים, ללא צורך בהרכבה.
הפילוקסרה פועלת כטפיל הרסני של הגפן, תוקפת הן את העלים והן את השורשים. בעוד שנזקי העלים נראים לעין, הנזק האמיתי מתרחש מתחת לקרקע, כאשר החרק ניזון משורשי הגפן וגורם לגידולים המפריעים לספיגת מים וחומרי הזנה. התוצאה הסופית היא התדרדרות איטית אך בלתי נמנעת של הצמח, שמסתיימת במותו בתוך שנתיים עד חמש שנים. מה שמטריד במיוחד הוא שבשנה הראשונה להדבקה, רוב הגפנים אינן מציגות סימנים חיצוניים לנוכחות המזיק, מה שמקשה על זיהוי מוקדם ועל מניעת התפשטותו.
האיים הקנריים, ובמיוחד טנריף, מהווים אוצר של מגוון ביולוגי יחודי בעולם הגפן. מתוך כ-6,277 הקטרים של כרמים בארכיפלג כולו, טנריף לבדה מחזיקה ב-3,200 הקטר, המהווים 47% מסך הכרמים באיים. ייחודיותם של הכרמים הקנריים אינה רק בגודלם אלא במגוון הזנים העצום – יותר מ-80 זנים מזוהים, כשמתוכם יותר מ-45 הם אנדמיים, רבים מהם קדם-פילוקסריים. עושר זה הפך את האיים הקנריים למעין "גן בוטני" של תעשיית היין העולמית, וכעת מורשת תרבותית זו נמצאת תחת איום ממשי.
האיום הכלכלי על טנריף לבדה הוא עצום. ההערכות מדברות על אובדן פוטנציאלי של כ-1,600 משרות הקשורות ישירות לגידול הגפנים, יחד עם כ-280 משרות הקשורות לייצור, ניהול ושיווק היין. במונחים כספיים, אם נניח תרחיש קיצוני של אובדן כל הכרמים באי, מדובר בנזק מוערך של כ-16 מיליון אירו ממכירת ענבים וכ-47.1 מיליון אירו ממכירות יין. אולם מעבר לנתונים היבשים, הנזק האמיתי, הבלתי הפיך, הוא במישור התרבותי והסביבתי.
המורשת הגנטית הייחודית של זני הגפן הקנריים עלולה להיות בסכנת הכחדה. זנים אנדמיים כמו Marmajuelo, Listán Negro, Vijariego Blanco, Albillo Criollo ו-Malvasía Volcánica, שהתפתחו בבידוד במשך מאות שנים והסתגלו באופן מושלם לתנאים המקומיים, נמצאים בסכנה. אלה אינם רק זנים; הם נושאי מורשת תרבותית ומייצגים ידע חקלאי שנצבר במשך דורות.
גם הנוף המסורתי עומד בפני שינוי דרמטי. הפילוקסרה מאיימת על צורות גידול ייחודיות כמו ה"חוט השזור" (cordón trenzado) וכרמי הפטיו ההיסטוריים, שאינם קיימים בשום מקום אחר בעולם. נטישת כרמים כתוצאה מהמזיק עלולה להוביל להידרדרות הקרקע, סחף, התפשטות צמחייה פולשת וסיכון מוגבר לשריפות באזורי הביניים ההרריים, שבהם הכרמים משמשים כמעין חגורת הגנה טבעית.
מעבר לפגיעה הפיזית, ישנה גם פגיעה עמוקה בזהות התרבותית של האיים. גידול הגפנים באיים הקנריים הוא הרבה יותר מענף כלכלי; הוא פעילות המושרשת עמוק בזהות התרבותית ובחיים הכפריים של קהילות רבות. נטישת כרמים עלולה להוביל לאובדן מרקם עסקי באזורים כפריים, לבריחת כישרונות מתמחים בגידול גפנים ויינות, ולהיעלמות של ידע מסורתי שנצבר במשך דורות. אירועים וחגיגות תרבותיות הקשורות ליין, המהווים חלק משמעותי מהמרקם החברתי המקומי, עלולים אף הם להיפגע.
בתגובה למשבר, הרשויות והארגונים המקצועיים באיים הקנריים גיבשו תוכנית פעולה מקיפה. הצעד הראשון והדחוף ביותר הוא שינוי תקנות הייבוא כדי לאפשר הבאת חומר צמחי מבוקר לצורך שיקום הכרמים. במקביל, הוקמה ועדת מעקב המורכבת מיקבים, מגדלי גפנים, טכנאים מומחים, נציגי ממשל ומרכזי מחקר, שתפקידה לתאם את המאמצים וללמוד מניסיונם של אזורים אחרים שהתמודדו בעבר עם המזיק.
התוכנית כוללת ארבעה שלבים מרכזיים: זיהוי ובלימה מיידית, שיקום ושימור גנטי של זנים מקומיים, המרה ושינוי מבני של הכרם בגישה סביבתית מתחדשת, ולבסוף – תמיכה כלכלית בענף והתאוששות שוק. חשיבות מיוחדת ניתנת לשימור הזנים האנדמיים באמצעות חיזוק פעילותה של CULTESA, חברה ציבורית המתמחה בייצור חומר צמחי נקי ממחלות באמצעות טכניקות של גידול רקמה.
האתגר העומד בפני האיים הקנריים הוא עצום, אך גם ההזדמנות. ההחלטות שיתקבלו בשבועות ובחודשים הקרובים יקבעו לא רק את עתיד ענף היין המקומי, אלא גם את היכולת לשמר מורשת תרבותית וגנטית ייחודית. הניסיון של אזורים אחרים מלמד שהתגובה חייבת להיות מהירה, מתואמת ומבוססת מדעית. עם זאת, יש גם מקום לתקווה – הקרקעות הוולקניות הייחודיות של האיים עשויות להוות מחסום טבעי שיאט את התפשטות המזיק ויאפשר זמן יקר להתארגנות.
התמודדות מוצלחת עם משבר זה תדרוש שיתוף פעולה חסר תקדים בין כל בעלי העניין – ממגדלי הגפנים הקטנים ועד לרשויות הממשלתיות הגבוהות ביותר. רק כך יוכלו האיים הקנריים להפוך את האיום הנוכחי להזדמנות להתחדשות ולחיזוק ענף היין המקומי, תוך שמירה על המורשת הייחודית שלו והתאמתו לאתגרי המאה ה-21.
בבקשה אל תביאו חומר צמחי מחו"ל: זרעים, שתילים, פירות וירקות טריים…
צילומים: היירו – יח"צ
צילומי גפן נגועה בפילוקסרה: דו"ח איגוד היין הקנרי
