מי שחושב שאפליקציות היכרויות הן המצאה מודרנית, כנראה לא מכיר את ההיסטוריה של היין. הרבה לפני טינדר ובאמבל, בני האדם כבר גילו את הפוטנציאל המופלא של האלכוהול בשבירת קרח, הורדת חסמים או הסרת מחיצות והפיכת שיחה משעממת לפרק ראשון באיזה סיפור אהבה. או לפחות לסיפור של לילה אחד.
המפתה הראשון בהיסטוריה
הוא הנחש, זה נכון, והוא לא עשה את זה עם בקבוק יין, אלא אם תפוח מושלם; אפילו לא מרקיב ותוסס. אבל מעבר לשם, בזמן? בנות לוט עושות מה שהן עושות (לא ברור מאיפה היה להן יין, אבל ניחא), שמשון המסכן, לא ברור מה שתה, אחשוורוש נפל בכוס והיו בוודאי אחרים. ספר משלי לא ממש מבסוט משתיית יין, נגיד ככה.
אם נסתכל על ההיסטוריה של האמנות, נגלה שהיין קיבל תפקיד ראשי בתיאטרון הפיתוי האנושי. האמן ההולנדי ורמיר, למשל, היה כל כך להוט להציג את היין ככלי פיתוי, שהקדיש לנושא שבע מתוך שלושים וחמש יצירותיו הידועות. באחת מהן, "נערה עם כוס יין", הוא מציג אישה מהססת בין הפיתוי של היין לבין הצניעות שמסמל התלתן בעל ארבעה העלים המופיע בחלון; העלה הרביעי הוא מידת האיפוק – Temperantia – אחת משבע המידות או המעלות בנצרות. בציור אחר שלו אנחנו רואים בחורה צעירה אוחזת בגביע יין בידה האחת, והשנייה מושטת לקבל מטבע ששם בה גבר מטורזן, שלא מהסס לשלוח את ידו אל החזה שלה… הרעיון – ברור.
הקוקטייל המושלם: יין, מוזיקה ואהבה
באמנות ההולנדית של המאה ה-17, יש חיבור משולש קבוע בין יין, מוזיקה ואהבה – שילוב שכל ברמן מוצלח מכיר גם היום. מטאפורת הנבל, שמופיעה בציורים רבים, רומזת באופן ישיר לאהבה "בלתי צנועה". כן, גם פעם ידעו איך לרמוז על דברים מבלי לומר אותם במפורש.
אבל לא רק ההולנדים הבינו את הקשר הזה. בצרפת של המאה ה-18, השמפניה כבר הייתה משקה הבחירה של השחקנים והאריסטוקרטים, הרבה לפני שמאדאם דה פומפדור הפכה אותה לפופולרית בטענה שזה "(סוג) היין היחיד שמשאיר נשים יפות אחרי ששותים אותו". טוב שלא היה אז אינסטגרם, אחרת היינו מוצפים בתמונות סלפי של אצילים צרפתים עם האשטאג #שמפנייהלייף.
צדפות, יין, ומה שביניהם
ו"תפריט הפיתוי" לא מסתכם רק ביין. בציורים רבים, במיוחד מהמאה ה-18 והלאה, היין מופיע לצד צדפות – שני אפרודיזיאקים ידועים. בציור "ארוחת בוקר" של גבריאל מטסו, היין והצדפות מוצגים כ"כלי הנשק של המפתה". באחד הציורים של יאן סטין, "נערה אוכלת צדפות", הצייר מוסיף רמז נוסף למשוואה יין-צדפות-מבט מפתה: מיטה עם וילון מאחורי האישה הצעירה; רק למקרה שמישהו עדיין לא הבין מה הולך לקרות אחרי הארוחה.
היין בעידן המודרני: פחות אמנות, יותר מציאות
היום, בעידן הדייטים המהירים והזמינות האינסופית, היין עדיין ממלא תפקיד מרכזי בריטואל החיזור, גם אם הפכנו אותו להרבה פחות פואטי. "כוס יין?" היא אולי הגרסה המודרנית והמנומסת ל"קפה" או "נטפליקס וצ'יל", אבל המסר נשאר די דומה.
האם היין באמת משפר את סיכויי ההצלחה?
מחקרים מראים שאלכוהול במידה מתונה אכן משפר את היכולת החברתית שלנו – הוא מפחית חרדה, מגביר ביטחון עצמי, ומשחרר עכבות. אבל אל תטעו לחשוב שהיין הוא קסם אמיתי. הוא לא ישנה את האישיות שלכם (למרות שכולנו מכירים מישהו שהופך לאדם אחר לגמרי אחרי כוס שלישית), והוא בטח לא יהפוך דייט כושל להצלחה. מה שכן, הוא יכול לגרום לכם לחשוב שהדייט היה מוצלח יותר ממה שהוא באמת היה.
