13 יינות Wine Not: חנות רשת עצמאית עם יינות שלה

פקקי יין תמונת אילוסטרציה המרקקה היומית

רון שרוני – איש Callperfume – החליט להיכנס לעולם היין והוא מעלה את Wine Not: חנות יין עם פורטפוליו עצמאי. מה בקנה? טעמתי 13מהיינות

מכירת אלכוהול ברשת הפכה פופולרית מאוד בשנתיים או שלוש השנים האחרונות, והישראלים מתחילים לקנות גם יין בחנויות מקוונות. אין לי (ויש להניח שגם לא יהיו לי) נתונים סטטיסטיים שניתן לסמוך עליהם בעניין, אבל נראה לי שאלא אם כן מישהו מחפש דברים מאוד ממוקדים או ייחודיים, חנויות מקוונות בהחלט יכולות לתת כבר היום מענה בהחלט ראוי. עיקר העניין הוא כמובן מחיר, אבל לא רק: שרות תוך 24 – 48 שעות הוא סטנדרט, למשל.

רון שרוני עוסק ביבוא מקביל של בשמים כבר שנים רבות. חיבה ליין הביאה אותו למחשבה שהוא יכול לנצל את הידע שלו במסחר אלקטרוני, את ההיכרות שלו עם הקהל ובעיקר את רשימת הלקוחות הגדולה והמגוונת שלו, כדי למכור בישראל יין בחנות מקוונת. בנוסף על כל אלה יש לו היום צורת התאמת-מוצר-ללקוח אינטילגנטית במיוחד, שהוא אומר שתחולל מהפכה של ממש במכירת יין ללקוחות.

היות והוא כבר עוסק ביבוא, התבקש, הוא מסביר, ליבא מוצרים ומותגים משלו ולא לסמוך על מוצרים קיימים בישראל. לכאורה, שולי הרווח גבוהים יותר, אין מתחרים על אותם המותגים וההשוואה של המחירים שלהם היא אל מול הנעשה בחו"ל: הפרש סביר אמור לרצות את הלקוח הישראלי.

יינות Wine Not – מה בפורטפוליו?

היינות מגיעים מפורטוגל, ספרד, איטליה, סיציליה – שמות ומקומות שיודעים לתת יינות איכותיים במחירים בהחלט סבירים ואפילו סבירים מאוד. פורטוגל וסיציליה נכנסו לתודעת צרכן היין הישראלי המתקדם רק הודות לעבודה של יבואנים קטנים ועצמאיים, ושם, בין אם מדובר ביצרני יין יחסית קטנים ואיכותיים או ביצרנים גדולים הרבה יותר, היינות בהחלט מעניינים.

מהפורטפוליו של Wine Not טעמנו יינות מבעבעים, יינות קינוח ולבן אחד ויינות אדומים, כולם של תאגיד יין ספרדי בשם RODA. כמו בכל דבר, חלק היו טובים, חלק הלהיבו בעיקר את האחרים וחלק מצאתי שהיו מעניינים ממש. מבחינה צרכנית, השורה התחתונה היא שאם אתם קונים יין ב'דיל' כלשהו, המחירים יהיו סבירים ויתנו תמורה כלשהי לכסף. אם לא, תצטרכו לבחור בפינצטה ולשאוף לקבל הנחות.

יקב GRAMONA

Mas Escorpi 2017
שרדונה ספרדי, מפנדס, מיקב ותיק שעוסק, כמו שנראה, ביין מבעבע. לצערי זה מסוג היינות שמביאים "כי אפשר", ולא "כי צריך". שרדונה סביר, באיכות טכנית טובה, אבל לא שום דבר מעבר לכך. 135 ש"ח? לא.

La Cuvee Brut 2015
עוד יין של גרמונה: קווה מאוד יבשה, בעלת מוס חביב. מאוד "תפוחים ירוקים" – יבש ואפריטיפי. מחיר? 115 ש"ח. שוב – גבוה הרבה מעל ומעבר.

Imperial 2013
היין מכיל 10% שרדונה, על שרלו*לו ומקבאו ונשאר חמש שנים על השמרים (אגב: לכל היינות הגבוהים שלו, היקב משתמש בשעם לכל אורך הדרך, גם במרתף היישון, ולא בפקקי כתר).
כאן מתחילים לראות דברים: אף הרבה יותר ארומתי, גוף יחסית מלא וטוב, פירותי. קצת בריוש ביין, אבל לא מוגזם. ללא המוס המעט עוקצני, אפשר בהחלט היה לדמיין כאן שמפניה קטנה (מדובר בקווה – להזכירנו). (90) 165 ש"ח. מחיר מעניין, אם אם לא נמוך.

III Lustros 2011
יין מבעבע נוסף, ששוהה שבע שנים על השמרים והוא בלנד של 75% שרלו*לו והשאר מקבאו (זירו דוסאז'). מי שמתעניין במצב הבצירים בפנדס לא ישמח בוודאי לדעת ש- 2011 הייתה שנה פחות מוצלחת ורטובה יחסית, אבל אל דאגה: היין עדיין טוב מאוד. האף מעט מחומצן אולי, אבל ממש בשוליים: הוא ארומתי ומיוחד ויש בו שילוב של תפוחים ירוקים ופירות קיץ לבנים. הפה מעולה ממש. (91) 250 ש"ח. יקר, אבל שמפניה באיכות כזו תעלה לכם קצת יותר.

Argent Blanc 2012
Blanc de Blanc עם 6% דוסאז'. חמש שנים על השמרים ושנתיים בבקבוק לפני השחרור. בציר הרבה יותר טוב מ- 2011. האף מאוד ארומתי והרבה יותר עמוק ומרשים. הפה – למרות שיש כאן נגיעה של סוכר – מרגיש יבש. הסיומת ארוכה, אגוזית-שקדית והחומציות טובה מאוד. (92) 250 ש"ח – קניה טובה מקודמו.

יינות RODA

Boodega Roda Sela 2015
היין מתואר כיין צעיר, לשתייה מיד לאחר השחרור. בלנד של טמפרניו, גרנאש ומזואלו (קריניאן) לפי דברי נציג היקב. היה לי מאוד בשרני באף, ולא הרבה מעבר לזה. הפה מעט חלש במתקפה ואז סיומת חומצית ויבשה יחסית. (85) 130 ש"ח באתר – יקר. מאוד.

Roda 2013
היין ברמת ריזרבה. 90% טמפרניו, 50% עץ חדש. אנחנו שש שנים מהבציר והיין צעיר. הרבה עץ – אולי קצת יותר מדי. מתקפה מתקתקה – תבלינים חמים, אבל פאלט טאני וחומצי. מאוד צעיר, בסופו של דבר, כאמור, עם סיומת ארוכה. (89) 200 ש"ח. עדיין יקר.

Roda 1, בציר 2011
גפנים בנות 50 שנים ויותר. היין עובר התיישנות של 16 חודש בעץ. הפה מאוד חלק, קטיפתי. מאוד רענן. אף קצת עצי (שוקולד), אבל שחור וטוב. סיומת ארוכה מאוד. (93) 350 ש"ח. (34 יורו בחו"ל)

La Horra Corimbo 2013
יקב-בת של רודה, שנמצא בריברה. מכיל 100% טמפרניו. לאחר תסיסה במכלי עץ גדולים, לצד מכלי נירוסטה, היין עבר התבגרות של 14 חודשים בעץ אמריקאי וצרפתי. שנה לא קלה בריברה.
לא רע בכלל – אפילו טוב מאוד. הרבה פרי אדום, על רקע נעים של עץ. יין מודרני. יחסית סגור, אבל הפה משיי מאוד וחלק. הגוף בינוני, טוב. הסיומת יבשה וטאנית. יכול להתיישן יפה. (91) 150 ש"ח. זה יין של 16 יורו. למה 150 ש"ח?

La Horra Corimbo 1, בציר 2012
גם כאן, 100% טמפרניו. 80% עץ צרפתי והשאר אמריקאי. מלא מאוד וחלק להפליא. יש בו פלפול קל וחומציות משובבת נפש, על רקע הפרופיל אדום-הפרי של הטמפרניו. יין טוב מאוד, צעיר. (92) 330 ש"ח (32 יורו בחו"ל)

קינוח ומבעבע לסיום

Vi De Glass 2015 Gramona
אייס-ויין מגווירצטרמינר, שעשוי למעשה בשיטה שבה רמה"ג מייצרים את ה'הייטסוויין' שלהם, כלומר הקפאת ענבים. יש כאן משהו כמו 50 גרם סוכר והיין מתוק – אבל לא מתוק מדי. החומציות טובה ומאוזנת ובהחלט מדובר על יין קינוח מעניין. (90) 170 ש"ח ל- 375 מ"ל. מחיר באירופה?  16 יורו.

Gramona Rose Pinot Noir 2015
ברוט רוזה בהחלט יפה. פרי שחור-מתובל, עשבוני. הפה טוב. 150 ש"ח.

Gramona Frisant de Gel
פריצנטה (מבעבע קלות) קינוח, ב- 375 מ"ל. עשוי ענבי גווירצטרמינר שהוקפאו בחנקן נוזלי. היין הובא ל- 9% אלכוהול בערך, במכל סגור. מתקבל יין מבעבע קלות, מתוק. בהחלט רעיון יפה וביצוע משובח. 130 ש"ח.

כל הצילומים מאתר היבואן או מאתר היצרן.