יקבי רמת הגולן מוציאים יין יבש משני זנים פורטוגזיים: טוריגה נסיונל וטינטו קאו. מלבד עניין אקדמי, האם יש כאן בשורה כלשהי?
פורטוגל, בזכות האקלים הקשה וה'ישראלי' לכאורה שלה, תמיד היתה מקום שפזלנו אליו, בתקווה להביא לכאן בשורת 'זנים מתאימים'. אבל בכל מה שקשור לזני ענבים פורטוגזים בישראל, חייבים לתת קרדיט לפחות לשניים: אורי חץ ושאטו גולן, על הבאת הטוריגה נסיונל וייצור יין ראשון ממנו בישראל, ולפרופסור שפיגל ממכון וולקני, על השימוש בסוסאו, ליצירת ה'ארגמן' הידוע. חץ מייצר יין קינוח אדום, והארגמן? הארגמן עובד, סוחב בשקט מליוני ליטרים של יין וסובל את התדמית שניתנה לו כשמה שנשאר לו, הוא להתנחם במה שאבי פלדשטיין עושה איתו.
יקבי רמת הגולן, מספר ויקטור שונפלד, היינן הראשי של היקב, החלו לבדוק את השימוש בזנים הפורטוגזיים כבר ב- 1998, אבל רק בשנת 2005 נטעו מהם נטיעות שאפשר להגדיר אותן מסחריות, ולייצר יין מזנים אלה. בסך הכל נטע היקב שלושה זנים פורטוגזיים (זהות השלישי עדיין סודית), כששניים מהם הפכו ליין. האם גם נראה בעתיד יין קינוח אדום עשוי לפי השיטה של פורטו? בינתיים זאת ספקולציה, אבל לא בלתי אפשרית: בפורטפוליו המגוון מאוד של יקבי רמת הגולן אין עד היום יין קינוח אדום.
הענבים – טוריגה נסיונל וטינטו קאו – נטועים בכרם 'עינות יהונתן': כרם ששוכן בגובה של 700 מטר מעל פני הים, שניטע די לאחרונה – משנת 2004 ואילך. הוא נטוע כבר ברובו לפי השיטות והפרוטוקולים החדשים של יקבי רמת הגולן, שמתבססים על לימוד הקרקע והאקלים האינטנסיבי שלהם: ניתוח הרכב הקרקע והלחות האצורה בה – על ידי ניתוח מוליכות – התנהגות הגפנים במפני נטיעה בכיוונים אלה ואחרים, וצורת גידול וזמירה שלא תמיד מקובלות בארץ – או היו בלתי מקובלות, עד שהוכחו כטובות ויעילות על ידי היקב.
אני מניח שגם כאן, רמת הגולן חיפשו לא רק לרענן את ספריית הזנים שלהם (משהו כמו 23 זנים, נכון להיום), אלא חיפשו זנים חדשים שיכולים להתמודד עם האקלים החם שלנו, ועם העדר משקעים. הזנים הפורטוגליים, שרגילים לעולם של קרקעות קשות וקמצניות לעיתים, ולמזג אוויר די בעייתי וקיצוני, הם מועמדים טובים. מצד
שני, האם יש להם מקום מבחינה מסחרית? בעולם יין שמרני כמו שלנו, אני חושב לעצמי, כשקהל ברובו לא ממש מוכן לשמוע על זנים חדשים, ומתיחס בחשדנות רבה אפילו לזנים כמו סירה, איפה יכולים להכנס זנים כמו טינטה קאו וטוריגה?
"הכמויות כאן הן כמויות קטנות," אומר ארנון הראל, מנהל השיווק של היקב, "והיין טוב, כך שבכל מקרה לא תהיה בעיה למכור את היין." בנוסף, הוא ממילא לא מיועד למי שלא מבין ביין, ואין ספק שהשימוש בזנים לא שגרתיים, והחלוציות בהכנסת זנים חדשים לישראל, עושה טוב לתדמית היקב בקרב השכבה המתעניינת של חובבי היין, ואני בטוח שגם המסעדנים לא יסרבו לבקבוק או שניים של משהו חדש.
ואיך היין?
טעים. רמת הגולן לא היו מוציאים משהו אחר. אם היה חשש שהשם – 2T – יגרום למישהו לחשוב שיש כאן מיץ תות מתקתק (שמעתי "תותית", "תותי" וכד' – במלעיל ובמלרע), יבוא היין וירסן את המחשבה: הוא בעל צבע שחור כמעט אטום ומאוד כהה. האף מאוד ארומתי, בועט ומוחצן. ישנה בו הפרחוניות החביבה – ורדים – שמקורה אולי בטינטו קאו – עם פירות יער וירקרקות מרומזת של עשבי תיבול. מצד שני יש בו גם פירות כבדים יותר, כמו שזיפים. זהו יין בעל טאניות טובה וחמיצות גבוהה למדי, עם סיומת בינונית-ארוכה. המחיר – 110 ש"ח – בהחלט מתאים, לבקבוק יין לא שגרתי וטעים.
קצת על הזנים
טינטו קאו Tinto Cao
אחד מחמשת הענבים ה'מומלצים' של אזור הדואורו בפורטוגל, אליו הגיע במאה ה- 18. זהו לא זן קל לגידול ולא זן קל מבחינה מסחרית, אבל יש בו איזון בין חמיצות, טאניות וטעמים, שעושה את ההתעסקות איתו כדאית, אומרים בפורטוגל. היינות פרחוניים, דחוסים למדי ובעלי מבנה מצוין, עם פוטנציאל התיישנות ארוך.
ברוב המקרים מערבבים אותו עם טוריגה נסיונל ואראגונז (Aragonez). הזגים העבים של הטינטו קאו נותנים טאנינים עוצמתיים, אבל גם מגינים על הענב ממחלות שונות ורקבונות. מצד שני, גם בגלל עובי הזגים, הוא מבשיל יחסית מאוחר ונותן יבולים קטנים. בשנים האחרונות הוא עובר רנסאנס, גם בפורטוגל, ונחשב לאחד הזנים הטובים ביותר לפורט.
טוריגה נסיונל Touriga Nacional
זה אולי הנביולו של פורטוגל… הטוריגה נסיונל הוא ככל הנראה הזן הטוב ביותר של מדינת היין העתיקה הזאת. הוא עבר והתפשט מצפון המדינה לדרומה, ואפשר למצוא אותו כיום כמעט בכל חלקיה של פורטוגל. גם זה, כמו הטינטה קאו, ענב בעל זגים עבים, אבל הוא בעל גרגירים קטנטנים – ואפילו פחות מזה, לעיתים – ומרובה זרעים – הרבה טאנינים.
האופי הפירותי כבד יותר. יש בו ריחות של סיגליות, אבל גם הרבה שזיפים ופירות יער. עם זאת, הוא שומר על קלילות בעזרת ארומות של תפוזים ופלפול, שאנחנו מכירים מהפורט.
צילום היין: כפיר חרבי
צילומי הענבים: Wines of Portugal