לקחתי לסיבוב מבחן מקל עץ משונן שאמור להיטיב עם בקבוק ויסקי זול. והתוצאה?
מדי פעם מופיע איזה פטנט שמציע ליישן יין במהירות הבזק, לפתוח יין במהירות האור או לחדרר אותו. דברים אלה – המצאות מהמצאות שונות – ממש לא נדירים, ואפילו כבר די מעיקים. מה שכן, עולם האלכוהול לא ממש משופע בגדג'טים האלה וכשראיתי פרסום שאמר "Whiskey Elements: Customize your Whiskey in 24 hours", התפתיתי לנסות.
פרוייקט הקיקסטארטר הזה, שבינתיים צבר יותר ממה רצו לגייס, הבטיח שיפור בטעמיו של ויסקי פשוט, על ידי הטבלת חתיכת עץ מהודרת בתוך בקבוק וסקי. הרעיון הבסיסי הוא די פשוט כמובן, כאשר לוקחים חתיכת עץ שמקורה בחבית או ב- stave ומשתמשים בה כדי להשרות טעמים בוויסקי הזול.
אם עושים את זה עם מקל עץ שרוף או קלוי יותר או פחות, מקבלים – או אמורים לקבל – טעמים שונים וחדשים שמוספים לוויסקי.
בנוסף לזה שהמקל "מנורמל" כדי לתת טעמים מסוימים, הוא גם חתוך בצורה שמגדילה את יחס שטח הפנים לנפח שלו. הרעיון כאן, אמרו אנשי Time & Oak, הוא להעביר כביכול את הוויסקי ולהזרים אותו ביעילות דרך העץ. התנועה הזו – וביננו היא די מסתיימת, ברגע שהעץ סופג נוזלים – אמורה לספוח או "לסנן" חומרים רעילים או כאלה שמשרים טעמים לא טובים בוויסקי. למה שזה יקרה דווקא עם החומרים הפחות "טובים"? נו, זאת כבר שאלה אחרת.
הרמתי טלפון לגל גרנוב, בעל הבלוג Whisky Israel והצעתי שננסה יחד את העניין הזה. קנינו שני קיטים (ארבעה מקלות) וחיכינו שהקיקסטארטר יצא לפועל. בינתיים עברו כמה שבועות, ואז כמה חודשים, ושנינו שכחנו לגמרי מהענין.
ואז, שלושה חודשים אחרי שהמקלות היו אמורים לצאת לדרכם לארץ הקודש, קיבלתי את המייל הבא:
Subject: Whiskey Elements Kickstarter survey
Hello Sagi,
We have not received your response to the Kickstarter survey that was sent out but would really like to get your Elements to you! Can you please let us know what address you would like them shipped to?
Thanks!
Heather Johnson
תגובה לסקר? על מה לכל הרוחות אתם מדברים?
בכל אופן, שלחתי הכתובת והערתי את הגרנוב מרבצו… חודש אחר כך הגיעו המקלות והוכנסו אחר כבוד לבקבוק ליטר של ויסקי סקוטי בסיסי מאוד מתוצרת אמריקאית שלא מצויה בארץ.
נלקחו ארבע דוגמאות:
זמן אפס – ויסקי ללא מקלות, למעשה.
אחרי 24 שעות
אחרי 75 שעות
ואחרי כשבועיים וחצי בבקבוק
עוד באירופה…
אני חייב לומר שהייתי סקפטי. וכשאומרים משפט כזה, ההמשך הוא בדרך כלל "והופתעתי". פה לצערי ההמשך יהיה "ולא הופתעתי". בינתיים, לפחות.
זאת אומרת, זה לא שלא היו שינויים או הבדלים בין הוויסקי השונים, אבל הם היו די מינוריים, ולא שיפרו מאוד את חומר המוצא. מצד שני, יכול להיות שהוויסקי הזה היה גדול על המקל האומלל: הוא היה יבש, חד, די חריף ואלכוהולי. ויסקי שאפשר אמנם היה לזהות אותו כסקוטש, ואפילו נקי, אבל לא הרבה יותר מזה.
אחרי 24 שעות, הפה התעגל יותר, הפך קצת יותר מתקתק ושמנוני.
אחרי 75 שעות הוא הפך עוד יותר שמנוני ויותר רחב, התרכך יפה והפך עוד יותר מתוק, אבל הסיומת נשארה חריפה.
אחרי שבועיים-שלושה עם המקל בבקבוק, אפשר היה להבחין בצורה ברורה בשינוי צבע, אבל הטעמים היו די איומים: לא מיצוי בעודף של עץ, אלא טעמים ירוקים או קשים, שבהחלט עשו לא טוב לפיליפס האומלל. לזכותם של אנשי טיים אנד אוק, הם אומרים בפרוש שאין להשאיר את המקלון בבקבוק יותר משלושה שבועות.
מסקנה: יכול להיות שהמקלות האלה יכולים לעשות מה ש- staves עושים ליין, למשל, אבל כנראה שוויסקי מזובל מדי הוא ויסקי מזובל מדי.
אבל:
אנשי טיים אנד אוק גם אומרים ש"הוויסקי הטובים ביותר לטיפול הם ויסקי מאיכויות ביניים, כמו קראון רויאל, בולאייט וג'ק דניאלס.
רצתי וניסיתי את העניין גם על בקבוק ג'ק דניאלס.
ראשית: לדניאלס שלום. כלומר לא שפכתי אותו לכיור. אחרי 12 שעות לא ראיתי שום הבדל סנסציוני והשינוי – אם היה – היה קל ביותר. אחרי 24 שעות כבר אפשר היה לחוש היטב בכל אותם טעמים רחבים יותר ושמנוניים שהפכו את הג'ק דניאלס לוויסקי קצת יותר שמנוני ורחב. ג'נטלמן ג'ק לא הצלחתי להכין בבית, נגיד ככה.
מסקנה: אם אתם רוצים לשפר את הוויסקי הזול שאתם קונים, תקנו ויסקי קצת יותר יקר.
צילומי מוצר מאתר החברה.