שלל מופעים חדשים מבית היוצר של מקאלן, כולל אחד עם טוויסט בהחלט לא מקאלני
ג'יימס ריצ'רדסון נכנסה כבר לפני כמה שנים ליבוא עצמאי של מותגי אלכוהול משל עצמה ומוצרים שונים של יצרנים שמגיעים ארצה. השינויים במדיניות המסים וההוזלה למעשה של משקאות רבים הביאו את החברה להכנס לתחום הזה, כיון שכמעט אין סיבה לקנות בחנויות הפטורות ממס: ההבדלים במחיריהם של משקאות שמיובאים ארצה בין הארץ והחנויות בדיוטי פרי הם לא משמעותיים.
ריצ'רדסון והדיוטי פרי התל אביבי לא לבד בעניין הזה. כמעט כל חנויות הדיוטי פרי מתמודדות עם העניין הזה ולא רק: ההגבלות על נשיאת משקאות חריפים ונוזלים ואופנת הלואו קוסט, שמגבילה משקלים, גם הן לא מוסיפות לחדוות הרכישה של הנוסע והמטייל הממוצע. הפתרון, אם כך, הוא איתור מותגים או מוצרים שאין בתוך המדינה עצמה, או מכירת מוצרים שמיועדים נקודתית לדיוטי פרי ונמצאים רק על מדפי החנויות הפטורות ממס בעולם.
וכאלה יש לא מעט: כל היצרנים הגדולים מציעים היום מגוון מאוד גדול של מוצרים שמיועדים רק לתעשיית הדיוטי פרי. מדובר במופעים שונים של מותגים גדולים ומוכרים, בינלאומיים, בביקבוקים ייחודיים והצעות ספציפיות לחובבי משקאות "קשים" ואספנים. אלה – במיוחד האספנים – הפכו בשנים האחרונות לפרות החולבות של התעשייה והם מוכנים לשלם גם סכומים גבוהים עבור מה שהם מוצאים.
אז מה חדש בחזית ג'יימס ריצ'רדסון?
מקאלן.
מותג הסינגל מאלט הזה הוא אחד מהגדולים העולם – מספר 2 בסקוטלנד והשלישי בעולם – והוא מציע היום משהו כמו 40 תוויות. בשנים האחרונות גם הוא עובר שינויים, כאשר המשמעותי ביותר מתוכם הוא המעבר הדומיננטי מאוד למוצרי NAS – Na Age Statement. דיברתי על העניין הזה כבר במאמר אחר, כך שאין צורך גם כאן, אבל בגדול, המעבר הוא לבלנדים של שנים וגילאים שונים שהם בעלי סגנון מסוים. זה מאפשר ליצרנים לפצות את עצמם על חוסרים בוויסקי בן שנים שונות, על חוסרים בחביות שרי או פורט או חביות אחרות ועוד משהו: העובדה שאתה לא מחויב להשתמש בחביות בנות 18 או 20 שנה פוטר אותך מהצורך להשתמש בהכרח בחביות פחות טובות. את אלה אתה יכול להזין לבלנדים שונים ועדיין להשתמש בהן.
וזה מביא אותי בדיוק לעניין שלשמו התכנסנו:
Macallan Rare Cask Black
הוויסקי הזה (450$) הוא חלק בסדרה שלמה של מוצרים לדיוטי פרי והוא היקר שבהם. נתון בבקבוק שחור, כבד, מהוקצע ועשוי לעילא ולעילא, הוא מוצר שונה לחלוטין מהמוצרים של מקאלן עד היום. למה זה? כיון שהוא מכיל לתת מעושן, כבולי, בניגוד גמור לסגנון הספייסייד של מקאלן.
הסיפור חביב ומתחיל בכך שמקאלן והיילנד פארק שייכים לאותו תאגיד: אדרינגטון. אדרינגטון משתמשים לכל המוצרים שלהם בספקית לתת אחת – סימפסונס – שבתורה מקבלת כבול מהיילנד פארק (אורקני). היא משתמשת בכבול הזה כדי להכין את הלתת המיועד להיילנד פארק ושולחת אותו בקונטיינרים למזקקה.
רצה הגורל, ובשנת 2001 קונטיינר אחד כזה השתרבב למשלוח של לתת שהיה מיועד למקאלן. היות והוא היה תקין מבחינה טכנית, הלתת הזה עבר את התחנות השונות והוויסקי שנוצר ממנו זוקק לתזקיק.
ורק אז נזכר מי שנזכר שהריח לא מתאים לו.
התוצאה הייתה מעושנת, מן הסתם, מה שלא שייך בכלל למקאלן ולכן הושם בצד, בכ- 100 חביות מילוי ראשון (חדשות) ברובן, כדי לראות מה יעלה בגורלו. רק עכשיו, כ- 15 שנים מאוחר יותר, הוחלט לעשות בו שימוש, כדי לייצר משהו שונה לגמרי.
משהו, שגם במקרה מקרי לחלוטין, מתאים לכיוון המעושן, ה"עצי" שטעמי הצרכנים נודדים אליו בשנים האחרונות.
אז אני לא יודע אם זה במקרה או שלא, אם כבר ב- 2000 או 2001 היה מי שיצפה לעתיד, אבל הסיפור נחמד והתוצאה טובה מאוד. זהו ויסקי עם אף מאוד מיוחד: קצת מעושן, מינרלי וירקרק, ש"מושך יפה מאוד לטעמים בפה. הוא מאוד חלק ושמנוני מצד אחד, ויבש ועוקצני מצד שני. הסיומת ארוכה, יבשה ומעושנת. מעבר לכל זה, יש גם מתיקות טובה של פירות יבשים ועוגת פירות, אבל זו לא באה "על חשבון" הטעמים הירקרקים-ג'ינג'ריים (48% אלכוהול).
המחיר, 450$ כאמור, די גבוה. אבל לפני שאתם מלינים, דעו שהוא נקבע על ידי מקאלן. מדובר בסה"כ במהדורה מוגבלת מאוד של מוצר שמיועד לאספנים, שיודעים שלאחר שהשתמשו באותן 100 חביות (500 ליטר) של ויסקי מעושן, לא יהיה יותר מהבלנד הזה.
לפחות לא בסיבוב הנוכחי.
מוצרים אחרים בסדרה:
אם יש לכם 180 – 250 דולר בערך, אתם יכולים לפנות למוצרים האחרים בסדרה הזו, שכוללים בין השאר את הבאים:
Macallan Select Oak
ויסקי בעל מראה צעיר – בהיר יחסית – שגם מכיל כמות גדולה כנראה של תזקיק פחות מיושן. הוא בנוי מבלנד של חמישה סוגי חביות שונות, שכולל 5% ברבן ו- 95% חביות שרי. גוף בינוני, מתובל וחלק, יחסית יבש בסיומת ועוקצני. מכיל הרבה ריחות וטעמי וניל, ניואנסים ירקרקים שאופייניים לוויסקי הצעיר שבבלנד. מים מוציאים קצת מינרליות. ויסקי טוב, עדין.
Macallan Whisky Maker’s Edition
בעל מראה יפה, עמוק יחסית, נחושתי. מבוסס בעיקר על לתת ממקאלן עצמה ולא מסימפסונס, ויש בו 42.8% אלכוהול (הריכוז המועדף על המאסטר דיסטילר – בוב דלגאדו). המתקפה מאוד עגולה, אלגנטית. ההמשך יבש וחד, עוקצני ולא על הצד היבש. הוספה של מים מבליטה ומוציאה שמנוניות ומחזקת מאוד את הסיומת של הוויסקי. זהו נוזל די "קשה", בהחלט לאוהבי הז'אנר.