תחרות הבירה הבינלאומית הראשונה בישראל הסתיימה, הזוכים הוכרזו והפרסים הוענקו. וכמו שאני תמיד שואל בסיום הרצאה: "מסקנות, שאלות, תהיות, מענות?" אז הנה כמה
לתחרות הבירה הוגשו כ- 150 דוגמאות, עיקרן מישראל, ומקצתן מבלגיה, איטליה וצ'כיה, כמו גם גרמניה, ואפילו טורקיה. לחלק מהבירות הזרות יש יבואנים בארץ, אבל לחלק גדול מאוד מהבירות הזוכות אין יבואנים: בירות מאיטליה, למשל, שעוברת רנסאנס של ממש בכל הקשור בבירות ארטיזנליות, עדיין לא חדרו לתודעה הישראלית. אולי עכשיו, כאשר אפילו הזוכה הגדולה היתה בירה איטלקית (16% אלכוהול!), נראה כאן שמץ של משהו על המדף. נתנאל סחר – יבואני קרומבכר – כבר רמזו שיפנו ליצרן של ה- Sedicigradi, חברת Birra del Borgo האיטלקית, שזוכה למחמאות רבות בכל העולם.
את רשימת כל הזוכות – בירות ומבשלות – אפשר למצוא באתר של 'איש הענבים', שארגנו את התחרות, ונראה לי מיותר שאביא אותה כאן במלואה (צילומים ראשונים – כאן). מה שכן, הלוא הבירות שמעניינות אותנו במיוחד הן הישראליות, ויש לא מעט ששימחו אותי:
מתוך עשר שחולקו, מדליות זהב כפולות קיבלו שפירא ואלכסנדר – הראשונה על ה'Pale Ale' שלה (ברומאסטר: יוחאי קודלר), והשניה על ה- Green: בירה בסגנון IPA, שהמבשלה הוציאה רק לאחרונה (פטריק ואן דאם ואורי שגיא). אני יכול לאמר שמדליית זהב כפולה (ציון מעל 91 נקודות) קשה מאוד היה לקבל; בחלק האחרון של כנס הבירה נערכה טעימת שופטים, בנוכחות הקהל, שיכול היה לראות בקלות, עד כמה קשה להביא פאנל של שבעה שופטים לתת כולם ציון כזה או יותר (בממוצע).
מתוך 18 מדליות זהב, תריסר הוענקו למבשלות ישראליות. מלכה ודאנסינג כאמל (אסף לביא ודייויד כהן, בהתאמה) – מהוותיקות שבמבשלות המסחריות הקטנות שלנו – זכו כל אחת בשתי מדליות, והצטרפה אליהן מבשלת הגולן, שתחת שרביטו של עמרי זילברמן כבר מראה יכולות משובחות: ה'עוג', הבירה הראשונה של זילברמן במבשלה, היתה אחת מהזוכות בזהב. ממוצע הציונים הגבוה של מבשלת הגולן העניק לה גם את התואר "המבשלה הטובה ביותר".
אחד ההשגים היפים שראיתי הוא זה של פאבו וג'מס (ליאור בלמס; ג'רמי וולפלד): מדובר בשתי מבשלות, שזכו כל אחת במדלית זהב (ג'מס גם קיבלה מדליות כסף, עבור בירות אחרות שהגישה). אלה שתי מבשלות שקיימות בסך הכל שנה-שנתיים, ובהתחשב בזמן שרק לוקח להעמיד ולהכיר את מערכת הבישול שלך – זה לא עניין פשוט.
השחר, קלרה ו'שריגים' (עופר רונן) קיבלו גם הם מדליות זהב, במסגרת תחרות המבשלות הזעירות (ללא רשיון יצרן), וגם דורגו בינהן, כאשר ממוצע ציוני הבירות שהגישו עבר את ממוצע הציונים שהיה דרוש לשם כך. זה קשה, ומעיד על סוג של קונסיסטנטיות שלא פשוט להגיע אליה. שאפו!
אני בטוח שיש לא מעט אנשים מאוכזבים. מן הסתם, כמו בכל תחרות, לא כולם יכולים לזכות במדליה, וכמו בין תחרויות שונות, יש בירות שמצליחות יותר בתחרות אחת – ומצליחות פחות בתחרות אחרת. אם כל הבירות היו מצליחות (או נכשלות) במידה שווה בכל התחרויות בעולם, לא היה צורך לקיים יותר מתחרות אחת. שופטים ממדינות שונות מעריכים בירה בצורה שונה, גם כיון שהרקע שלהם שונה, וגם כיון שהטעם שלהם, שמשפיע מאוד על חלק ה'drinkability' בהערכת הבירה, שונה מאוד. ההתרשמות שלי, ככל שהיא יכולה להיות אובייקטיבית, היתה שהכל היה מאורגן והתנהל בצורה המקצועית ביותר, ומהשיחות שניהלתי עם מי שהגיעו מחו"ל, ועם אנשי המקצוע הוותיקים והבכירים שלנו, אנחנו בהחלט במקום טוב.
עכשיו אני רץ לכפר המכביה, לנסות להספיק איזו כוס בירה היום…
חג שמח – ובמיוחד, בנימה קצת אישית יותר – לאביבה ונועם שליט, ולגלעד, שאולי עוד לא יודע שום דבר…
—
צילום השופטים: אילן לוי/איש הענבים