יקב בית אל נמצא (מן הסתם) בבית אל, בבעלות משפחת מן – נינה והלל. טעמתי שלושה יינות אדומים שלהם.
הפרסומים השונים על אודות היקב, מספרים שהלל מן עלה לישראל בשנת 1981, בן למשפחה קליפורנית בעלת יקב בסונומה. את אשתו לעתיד הוא הכיר בשעלבים, שם שימש אגרונום הכרמים של הקיבוץ, שמכר את היבולים שלו לכרמל.
שעלבים הוא קיבוץ דתי שנמצא סמוך ללטרון. הוא ממשיך ומגדל ענבים, ואם זכרוני אינו מטעה אותי, יש שם גם יקב, שמוכר יינות תחת התווית "איילון". בכל מקרה, הלל ונינה כבר לא שם, וכיום הם מתגוררים בשומרון, בבית אל.
בני הזוג מייצרים כמה יינות אדומים תחת תוויות שונות. אלי הגיעו שלושה: שני יינות קברנה סוביניון ויין אחד שהוא מרסלאן. אין הרבה מידע באתר היקב על ייצור היין, ואיכותו מתוארת לעיתים קרובות בדרך מקורית משהו: 2.5 – 3 בקבוקים לגפן או 3 – 3.5 בקבוקים לגפן, וכו' ועל פי זמן ההתיישנות בחביות. בכל מקרה, הכרמים רובם ככולם נטועים באזור השומרון, חלקם סמוכים לבית אל, חלקם במקומות אחרים.
יינות יקב בית אל
3 Vineyard – קברנה סוביניון בציר 2018
(אני מתנצל על הפיכת כיוון הכותרת – פשוט הספרה "3" ניצבת לפני שם היין באנגלית שכך מופיע, ללא "S".)
הרעיון הכללי הוא שלושה כרמים שמהם מגיע הפרי. לו לא היה היינן כותב שזהו יין מקברנה סוביניון בלבד, הייתי מנחש שיש כאן כמות לא מבוטלת של סירה או אולי מרסלאן. מאידך, אולי אפשר לשייך את הריחות האנימליים וטעמי העישון החזקים לחבית דווקא. בכל אופן, זהו קברנה סוביניון יחסית כבד באף, אבל לא 'משקל' פרי, אלא עשיה. הפה עגול, לא כבד, ירקרק-עצי מהמתקפה והלאה; קצת ונילי. הסיומת הייתה לא נעימה, אנימלית מדי וקשה ואפילו מבושלת משהו. (84) מחיר: 110 ש"ח (פנקו)
על התווית כתוב "לשתיה בליווי ארוחה טובה ומוגש בטמפרטורת חדר (בחורף ש.ק.) וגם בקיץ מקורר לטמפרטורה של 22 מעלות בערך."
טעמתי את היין ב- 18 מעלות. לא הייתי חושב בכלל על טעימה בטמפרטורה גבוהה מזה.
בית אל מרסלאן 2017
אף טוב ברחרוח הראשון – קצת ירקרק. כאשר נכנסים ליין הוא שוב בעל הרבה קפה קלוי והוא מעושן-ירקרק ממש. במתקפה הפה חלק, מעט טאני ואנימלי. הוא ממשיך עם טאנינים מודגשים ובשלות גבוהה מדי. מרגיש מאוד מבושל ואלכוהולי (13.9% – אגב, סימון שאינו תקני יותר). הסיומת טאנית-בינונית, חמה וחריפה בגרון. יש חוסר איזון בין האף הכבד מדי מכל ריחות הקליה והעץ בעיקר, לבין הגוף הקל מדי. (82) (מחיר: 140 ש"ח – פנקו)
בית אל Reserve Revelation בציר 2016
זה מוגדר בתור יין הדגל של היקב (200 ש"ח(!) בפנקו) והוא כולו קברנה סוביניון, ומכיל 15.3% אלכוהול. על התווית האחורית מופיע שמו של לואיס פסקו בתור יועץ, ואכן היקב זכור לי בתור המקום שבו הוא הכין את יינות התווית האישית שלו.
מורגש בהחלט שזהו קברנה סוביניון, האף טוב, לא עמוס מדי בעץ (למרות שיש שם, בהחלט) והפה נקי. היין טאני עם חומציות סבירה. הוא מעט בשרני. הפה לא כבד, הטאנינים נעימים ואפשר ליישן אותו עוד קצת, אם אתם בעניין של יינות שיש בהם לא מעט עץ. הסיומת חמה, עוקצנית ומרירה.
שני דברים, אולי שלושה, הסירו את חינו של היין הזה בעיני. הסיומת שלו היא הדבר הראשון: יין חייב להיות טוב לאורך כל הדרך. כשם שאתה לא יכול להבטיח משהו גדול באף, ולתת יין חסר חיים וגוף בפה, אתה לא יכול לסיים אותו עם אלכוהוליות צורבת ומרירות לא נעימה. (85)
דבר שני הוא השימוש בעץ. אני שם את הסגנון בצד: כל יינות היקב עשויים בהרבה עץ, עם פרי בבשלות סופר גבוהה והרבה אלכוהול. בסדר. מצד שני, אני לא רואה טעם לכתוב "הכל במטרה להגיש לאוהבי היין קברנה סובניון משובח המשקף את היופי והפוטנציאל הגלום באדמת בית אל (terroir) והמסוגל לייצג אותנו בכבוד מול יינות בעלי שם עולמי." ובאותה נשימה לשלוח את הנוזל לשבת 20 חודשים בחביות צרפתיות חדשות. זה לא מסתדר.
אני לא שש להסיט את כיוון השיחה למקום הזה, אבל אין לי ברירה. הדבר השלישי שלא מסתדר לי, הוא מחירי היינות. בעיני הם מזעזעים. בלי להתייחס לאיכות היין, עדיין, 200 שקלים לבקבוק יין של יקב שרק אתמול התחיל לייצר יין (מחיר רשמי באתר היקב – 185 ש"ח)? אני מבין את גודל ההוצאות והעלויות השונות, אבל בכל זאת, האם העמדתם את עצמכם מול יינות אחרים בשוק, אפילו באותה חנות מקוונת?