יקבי ברקן ניצלו השבוע את ההזדמנות ו'הרגו' שתי ציפורים במכה אחת: הם הטעימו את שלושת יינות האלטיטיוד שלהם, מבציר 2009, ונתנו פרסום רשמי למרכז המבקרים שלהם, ביקב בחולדה
האווירה בשוק היין בימים אלה לא מי יודע מה טובה. "נודה על האמת," אומר שמואל בוקסר, מנכ"ל יקבי ברקן, והאיש החזק שם, "יין זה לא בדיוק משהו שאי אפשר להסתדר בלעדיו. ידענו מחזורים, עליות ומורדות, ועכשיו אנחנו נכנסים לתקופת שפל. למרות זאת," הוא אומר, "בגלל ש'ברקן' הקפידו במהלך השנים למקד מאמצים ביצוא, יש לפחות הכנסות גם ממקורות זרים."
בוקסר מגלה מידה זהירה של אופטימיות גם בכיוון אחר: אחרי שנים של התלבטויות ונסיונות להביא את היקבים הגדולים לשתף פעולה בשיווק המוצר יין (ובמיוחד ישראלי), השנה – כמו שדיווחתי כבר – סוכם על כך שיוטל היטל מיוחד שיופנה לטובת הגדלת ושיפור צריכת היין בישראל. מחירי הענבים – בשיתוף פעולה של הכורמים – לא יועלו – ונקווה שהפעולות האלה יצליחו לעודד את הצרכן הישראלי לא לוותר על (מעט) היין שהוא שותה. הצפי, אגב, הוא לגייס משהו כמו שני מליון ש"ח לטובת הקמפיין. לא הרבה, אבל במציאות שבה אי אפשר לפרסם בפריים טיים, בעיתונות כללית ובמגזינים שיש להם אפילו נגיעה עקיפה לילדים – זה בסדר.
אגב כרמים, ברקן נטעו כ- 5000 דונם בתקופה האחרונה, שחלקם הגדול יגיע לניבה ב- 2013-2014. ליקב ישנם עכשיו כרמים לא רק בכל חלקי הארץ, אלא שבחלקים גדולים ממנה – הגליל העליון למשל, אזור השפלה והנגב – הוא הגוף המשמעותי ביותר. היקב נמצא בדרך להפוך לגדול ביותר בארץ, והחשוב ביותר – כשהוא מבוסס אך ורק על יין, ולא על תירוש או מיץ ענבים.
מרכז מבקרים חוויתי
אחרי משהו כמו שבע שנים ויותר, היקב סוף סוף פותח את דלתות מרכז המבקרים שלו. בשנת 2002 הצפי היה שיושקעו בו 24 מליון דולר, ואני לא בטוח שהתקציב הסתכם בכך. האדריכל יהודה פייגין תכנן שלושה מבני ענק – חנות ענקית, מקום למסעדה ומרכז מבקרים – שניצבים בגב היקב. המרכז מאפשר ביקורי קבוצות מאורגנות בגדלים שונים, כשחווית הביקור עוברת מעל לנעשה ביקב: סדרה של גשרים מאפשרת ביקור כמעט בלתי אמצעי באולם החביות הענק, מעל למכלי התסיסה ומעל לקווי המילוי. אחרי סרט תדמית בן כ- 10 דקות, יוצאים לסיור מודרך במהלכו אפשר להתרשם (מאוד) מאלפי החביות וממאות הדונמים של הכרמים של היקב, שפרושים מצפון ומדרום לו. אייל מלובן וקובי שדה – איש מאוד ותיק ביקב – מנהלים את המרכז, שהוא בהחלט הגדול בארץ, ומהגדולים שראיתי.
- ימי הביקור:
- ימים א- ה בין השעות 09:00-16:00
- המרכז סגור בשבתות, חגי ישראל וימי זיכרון.
- עלות למבקר לסיור הכולל שלוש טעימות יין 30 ₪ (הסיור הבסיסי ביותר)
- לתאום ביקורים מראש: 08-9447790
וליתר חדשות היום – קברנה סוביניון אלטיטיוד 2009
"המסר נקלט" אמרה ייננית היקב, עירית בוקסר-שנק, לאחר שאד זלצברג, היננן הראשי, הציג את בציר 2009 ואופי היינות כמו שהוא ראה אותם. "היום כבר ברור מה הרעיון מאחורי הסדרה – אותה הדגמת הבדלי טרואר מבוססי גובה – והיינות נמכרים היטב." מאז השקתה מבציר 2003, היקב אכן עשה מאמצים לא קטנים בשיווק הסדרה, כולל אותם 'פלייטים' של טעימות שנמכרו במסעדות טובות עוד בימיה של כרמי לבנשטיין, שבכלל הגתה את הסדרה, ועד הניתוק שלה מסדרת רזרב, והפיכתה לסדרה השניה ביוקרתה ביקב, אחרי הסופרייר. היינות ממוצבים עם תגית מחיר של 120- 130 ש"ח, ובאופן כללי הם מתמודדים על ליבותיהם של חובבי היין המיומנים יותר, ובמסעדות.
קברנה סוביניון אלטיטיוד ברקן 412
היינות טובים גם השנה. ה- 412, כמו שני העמיתים שלו, הוא בעל אף 'כהה' יחסית, ארומתי ומהנה לשתיה כבר עכשיו. יש בו משהו ירקרק, נעים, והוא חריף במקצת ובעל חמיצות טובה. הפה חלק, טוב ולא מרוכז. זהו יין מאופק ובעל מרירות קלה בסיומת הטאנית.
קברנה סוביניון אלטיטיוד ברקן 624
המאופק והסגור מהשלושה. הפה חלק מאוד, מפוקס ומצוין. יש בו מתיקות טובה ומינרליות – מעט מליחות – ומה שהפריע לי היה משהו קצת מתכתי. בכלל, עם זאת שהוא סגור, הוא עשה רושם קצת בוגר, על אף הפירות האדומים שמככבים בו. לא מעט עץ, אבל מחובר יפה.
קברנה סוביניון אלטיטיוד ברקן 720
צבע סגול-עמוק על גבול השחור. יש בו משהו מתקתק ונעים, מאוד פרחוני ומפתה. העץ – קופסת סיגארים – משלים בצורה מצוינת את מכלול החוויה והחמיצות הטובה והטאנינים העדינים 'סוגרים' את היין מצוין. נגיש כבר עכשיו, ובוודאי יחזיק עוד כמה שנים.
כל היינות עם אלכוהול מתון יחסית – 13.8 – 14% – עברו התבגרות של 14 חודש בעץ צרפתי חדש (ברובו) והסך הכל יש מהם כ- 11,000 בקבוקים מכל 'גובה'.
צילומים: איל קרן