מה ערך יש לתקן ישראלי, אם לא אוכפים אותו וכל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה, מסיבותיו שלו?
התרבות המזקקות הקטנות ויצרני האלכוהול הישראלים מעלה על המדפים שלנו לא מעט מוצרים חדשים בסגנונות ובתרכובות יותר או פחות מקובלים.
אנחנו מוצאים ג'ין מתפוחים, למשל, משהו שאין במקומות אחרים בעולם. יש לנו משקאות מזוקקים עם תוספות כאלה ואחרות, ויש לנו גם ויסקי מקומי.
או מה שנמכר לנו כ'ויסקי'.
יכול להיות שאתם לא יודעים, אבל בישראל יש תקן לוויסקי. כן, יש תקן למה שניתן לקרוא לו "ויסקי", ולמרות זאת, יש מי שכרגיל מצפצפים או לא אולי מודעים לחוק ולתקן, ועושים מה שהם רוצים.
יש כאלה שעושים את הדברים מתוך ידיעה שהם עוברים על התקן – ואולי על החוק – ועושים את זה, כי התקן 'לא מתאים לרוחם'.
מה אומר התקן הישראלי לוויסקי?
לא מעט, אבל ספציפית, לגבי יישון ויסקי, התקן הישראלי מחייב יישון של תזקיק
"והבשלה במכלי עץ שנפחם אינו גדול מ- 700 ליטר, במשך שלוש שנים לפחות, אלא אם כן מדובר בסוגי ויסקי מסוימים" (כמו לדוגמא ברבן, ויסקי אירי ו- straight whisky, שאז נדרשת תקופת יישון של שנתיים. ש.ק.).
כדי שיהיה ברור, מוצר שמיוצר בישראל אי אפשר לכנות בכינוי שלא מתאים לתקן הישראלי; זהו התקן שמחייב ולא התקן האמריקאי, למשל, גם אם לכאורה הוא מתאים לתקן זר.
מה יש בינתיים על המדף?
לקחתי שתי דוגמאות בולטות:
מילק אנד האני
המזקקה התל אביבית מציעה מספר מוצרים למכירה, אבל לא מציעה ויסקי אלא "ניו מייק"; תזקיק שלא עבר יישון. לא ראיתי אם מופיעות המילים "משקה כהלי" על תוויות מילק אנד האני (חייבים) אבל בכל הקשור במילה ויסקי ובשימוש בה, המזקקה עונה על התקן, גם אם הסיבה שהיא נותנת שונה: "אנחנו מייצרים לפי המתודה הסקוטית" (שלוש שנים יישון מינימום), הם אומרים באתר שלהם, ולא מתייחסים לתקן עצמו, ישירות.
כדי למכור ויסקי – דבר שבוודאי היה מכניס לקופתם סכום נאה יותר מאשר 'ניו מייק' פשוט – ימתינו במילק אנד האני מספר שנים ויחכו שהוא יבשיל ויתאים לחוק. מן הסתם, תנאי ההבשלה וההתיישנות במרתפי המזקקה מווסתים ומותאמים לכך, בהינתן שהאקלים הישראלי שונה מזה שבסקוטלנד או ביפן, לצורך העניין.
מזקקת רמת הגולן
מזקקת רמת הגולן (שום קשר ליקב או למבשלה), מציעה ויסקי שהתבגר כשנה בחביות קטנות. לא רק מוצר אחד שלכאורה לא עונה על התקן הישראלי, אלא שניים:
Golani VINO Two Grain Israeli Whisky Matured In Ex-Cabernet Casks 700ml 40%
Golani Two Grain Israeli Whisky – Triple Wood Matured 700ml 40%
בשני המוצרים מופיע בגאווה רבה המשפט הבא:
This Whisky is…triple wood matured… for a period of no longer then 12 months.
פניתי למזקקת רמת הגולן וביקשתי לדעת אם הם מודעים לתקן ולכך שוויסקי ישראלי חייב ביישון של שלוש שנים בחביות. דיברתי עם דוד ציבל, הבעלים והמאסטר דיסטילר, שאמר כדברים הבאים:
"אני מגיע ממתודה אמריקאית, ובארצות הברית אפשר לקרוא גם לוויסקי שלא התיישן בכלל 'ויסקי'. אני לא מסכים עם התקן הישראלי, שהועתק מהתקן האירופי או האנגלי ולא מתאים לאקלים ולתנאי היישון בישראל.
הם עשו 'קופי פייסט' וזה לא רלוונטי לישראל, וזה מה שהחלטתי לקרוא לוויסקי שלי, כי זה כן ויסקי".
עוד אמר ציבל ש"התקן לא תקין. אם היה לי כוח לשנות, הייתי עושה את זה, אבל אין לי כוח לעשות את זה."
כששאלתי אם הוא מודע לכך שהוא מייצר מוצר שלא תואם את החוק, הוסיף ציבל ש"אני נפגשתי עם מכון התקנים ואמרתי להם שזה מה שאני מתכוון לעשות ואעשה. נפגשתי איתם גם בעניין הג'ין… הם עושים בדיקות ובודקים גם את התווית שלי ואמרו לי שהיא לא מתאימה לתקן.
אז שאלתי "מה תעשו לי?" והם אמרו בפשטות "אין לנו כל כך מה לעשות. אם יהיו תלונות, אז נטפל."
בשנה הבאה," סיים ציבל את השיחה איתי, "יהיה ויסקי בן שלוש שנים, ואז כולם יהיו מרוצים."
מה אומרים במשרד הכלכלה
פניתי למשרד הכלכלה, כדי להבין האם הם אוכפים את התקן הישראלי (1572) ואם כן, מהן הסנקציות שיוטלו או מוטלות על יצרנים שמשווקים מוצר ישראלי בניגוד לתקן.
אני ממתין לתגובתם.
האם התקן לא מתאים? האם זה רלוונטי?
- שנה, 12 חודש או שלוש שנים? שנתיים? אולי זה בכלל לא חשוב?
- אולי התקן באמת לא מתאים, אבל צריך לעבור על החוק כדי לשנות אותו?
נוסח התקן (1572 משנת 1998) נקבע על ידי ועדה שבה ישבו נציגים של תעשיית האלכוהול ויבואני האלכוהול.
אנחנו יודעים שבשנות התשעים וגם קודם לכן זיקקו בארץ אלכוהול למשקאות ביקבים כמו כרמל, סגל (ברקן של היום) ובחלק מהיקבים הירושלמיים, ובין שמות חברי הוועדה מופיעים שמותיהם של ה"ה ש. כהן (יו"ר; הכוונה היא לשלמה כהן ז"ל), מנחם ברלינר (מבשלות בירה), פרדי שטילר (כרמל) ואחד מהאחים סגל (סגל) וכן שמו של דובי פיינטוך, אקס י.ד. עסקים, כיבואן אלכוהול.
קשה לומר שהאנשים האלה לא הבינו דבר או חצי דבר בייצור ובזיקוק אלכוהול. מה שכן, עיקר העניין שלהם אז היה בוודאי במשקאות שמיוצרים מענבים או פירות ובוודקה, ופחות בוויסקי. השפעת תנאי האקלים של ישראל על התיישנות, התבגרות והבשלה של ויסקי בוודאי לא הייתה עניין משמעותי בשיקולי ניסוח התקן, למרות המקצוענות של מי שניסח אותם.
לכן בהחלט יכול להיות שיש להתאים את התקן לתנאי ישראל, אבל מי אמר שבהכרח בכיוון של קיצור ההתבגרות למשל, ובוודאי שלא בדיעבד.
ומה לגבי אכיפה?
האם מישהו במשרד הכלכלה היה מניח ליצרן ישראלי, אזוטרי ומרוחק ככל שיהיה, למכור מוצר שהתווית שלו שקרית? האם זה נגמר בתווית, ולא מדובר בהונאה לשמה?
ומה על הצרכנים בחו"ל שקונים מוצר שלא מתאים לתקן המקומי? איך אנחנו היינו מרגישים, אם היו מוכרים לנו ברבן (שנתיים בחביות) שלא עבר התיישנות בכלל, רק בגלל שמישהו בהוואי החליט שמזג האוויר שם מתאים לשנה בלבד בחביות?
אני מציע, שאם אתם מתכוונים להקים מזקקה ולייצר מוצרי אלכוהול כאלה או אחרים – במיוחד מוצרים שיש להם הגדרות ברורות, פשוטות מאוד והם לא "גנריים", כמו וודקה – תלמדו את התקן. בנוסף, כדאי מאוד שאנחנו, כצרכנים, לא ניתן לכל אחד למכור לנו כל דבר. מספיק ברדק יש בעולם היין…