אני לא בטוח שאני אוהב את זה, אבל המאמר הבא הולך להיות בעיקרו ביקורת טובה
כרמל מרעננים את תדמית הסדרה האזורית שלהם, ואחרי יותר מעשר שנים הם מציגים בקבוקים חדשים, עם שלל ציפורים וחיות בר בעיצוב שלדי משהו, אבל חביב.
"רמת המחיר של 45 – 60 ש"ח היא רמת מחיר שנמצאת בצמיחה בסופרים," אומרים מנכ"ל היקב, ארז פז, ודפנה מילר, מנהלת השיווק שלו.
היקב ערך מחקר צרכנים וגילה שהישראלי הממוצע, לקוח הסופרמרקטים, יהיה מוכן להוציא השנה קצת יותר כסף על יין, ולשלם מחיר של 50 ש"ח וצפונה גם על יין שהוא קונה בסופרים.
כדי לנצל את התובנה הזו, היקב לוקח את הסדרה האזורית שלו – מיד משהו עליה – מרען אותה ומזכיר לנו שבסך הכל מדובר ביינות טובים:
"אלה ענבים מהכרמים הטובים ביותר של כרמל," אומר ליאור לקסר, היינן, "שרק בשלבים מאוחרים יחסית של ייצור היין עוברים סלקציה (כבר כיין, מן סתם) לסדרות אלה או אחרות. בגלל הפרקטיס הזה ביקב, יש לא מעט מקרים שבהם יין משובח מגיע גם לסדרות נמוכות – בסיסיות אף יותר מה'אזורית'.
כבר לא כל כך אזורית
ב- 2003, כשהסדרה הושקה, היו בה יותר אזורי יין, והחיות (עיצוב ברוך נאה) היו מותאמות כל אחת לאזור הכרמים.
היום כבר נשארנו עם שני אזורי יין בלבד ב'אזורית' – גליל עליון ואזור ירושלים/יהודה – אבל כמו שאומרת מירה איתן, מי שבין השאר מובילה את קשרי העיתונות של היקב, "המותג מנצח".
אז אני בהחלט מקווה שיכניסו עוד אזורי יין בסדרה, שנראה שמקבלת חיים חדשים, וגם הפעם עם איורים ועיצוב של ברוך נאה.
החיות – שלדיות, בנויות כמו מענפי או זמורות גפן – בזהב על רקע שחור, נשארו אותן החיות לסוגי היינות השונים.
בסדרה יש עכשיו על המדפים שלושה יינות אדומים, יין לבן חצי יבש אחד ורוזה. במאי יצטרף לחגיגה הזו גם יין מבעבע בשיטת שארמאט, עשוי קולומבר ושרדונה מסביבות שורש וכסלון. היין יושב עכשיו במכלים, ממתין על השמרים לבקבוק.
היינות מצוינים. לא פחות מזה. אני מעיז לומר שב- 45 ש"ח, מחירם ברשת השלישית, לא תוכלו למצוא יינות טובים יותר השנה.
האדומים הם מבציר 2013 – כבר לא חדשים על המדף ומאותו בקבוק כמו אלה שישנם עם התווית הישנה, וה'לבנים' הם מ- 2016.
היינות האדומים יאהבו 16 – 18 מעלות. הלבן – 8-10, הרוזה יתחיל טוב כשהוא קר, אבל אפשר לשתות גם ב- 12-14 מעלות.
אזורית גוורצטרמינר 2016
ארומתי מאוד, שמח ופירותי, עם שמץ מינרליות קלילה. מאוד מהנה גם בפה: המתיקות טובה, לא גבוהה מדי והסיומת – מעט מתובלת ובעלת חומציות טובה – מאוד מאוזנת. ענבים ממבוא בית"ר. (88)
אזורית רוזה 2016
ללא בלידינג, אלא השריות קצרות של גרנאש וטמפרניו מבית זית. יופי של רוזה! מעניין, ארומתי, בעל גוף ועדיין רענן, עם פיניש טוב מאוד ורענן. ארומות אנימליות, מכל הדברים שבעולם, לצד פירות אדומים, תותים ומתקתקות טובה. (90)
אזורית מרלו 2013
מרלו בתוספת מעט פטיט סירה וקברנה סוביניון. יין שעומד בציפיות מהזן הזה: רך במתקפה, עסיסי מאוד, בעל טאנינים די רכים ורעננות. יופי של יין לאוכל לא כבד, למנות הבשר הראשונות של הסדר. (90)
אזורית קברנה סוביניון שיראז 2013
היין החכם של הסדרה הזו, בעיני: הינשוף אולי השפיע עלי. הוא מעט סגור באף, אבל הפה – שאינו עמוס – טוב ומגלה עסיסיות טובה. יין טאני, בעל מבנה טוב, שעתידו לפניו. יין להתיישנות ב- 45 ש"ח? אני מוכן להמר שכן. (90)
אזורית קברנה סוביניון 2013
לא חוכמה? קברנה? לקסר עושה כאן עבודה מצוינת. פרי טוב, עסיסי, אדום-סגול. מאוד פירותי ועם זאת לא מזניח את הרעננות. חומציות טובה וסיומת מדויקת, קצת מרירה אבל טובה. (90)
צילום בקבוקים: יח״צ כרמל