תחרות הסלינג העולמית – פרשנות של ברמנים בכל העולם לסינגפור סלינג המפורסם – היא הזדמנות לחזור רק לרגע לאחד הליקרים האייקוניים של העולם, ולקוקטייל פשוט ולא רע בכלל שמבוסס עליו
יש שני ליקרים שמחזירים אותי לימי ילדותי: גראנד מרנייה ושרי הרינג. אני לא יודע איך ולמה, אבל מכל משקאות העולם, הייקים של רחוב בן יהודה שטראסה הונדרד צוואי אונד נוינציש חיבבו את שני הליקרים האלה דווקא. ספתא פאולה, טנטֶה הרטה, אוטו ופאני, וכמובן שגם יוליוס, כולם חיבבו את צמד החמד המתקתקים האלה, ודאגו גם שאף אחד לא יישאר 'יבש'.
גם לא הזאטוט בן השש-שבע-שמונה, או בן כמה שהייתי אז.
אני לא יודע מהו סוד הקסם של השרי הרינג. זה ליקר מאוד ותיק – כמעט בן 200 שנה – שמלבד גרסא שוקולדית כלשהי, שמיועדת לשוקים מסוימים ביותר – לא נעשו בו שינויים גדולים במהלך השנים. בעצם, זה אולי הסוד של כל משקה גדול, שנשאר תמיד גדול: פוקוס על טעם אחד, אחיד וברור, שכולם מכירים.
זה, ותקציבי שיווק ראויים, כמובן.
מלבד בקוקטיילים המוכרים – סינגפור סלינג ושמפיין – הרינג – רויאל (חמישית שרי הרינג והיתרה שמפניה), את השרי הרינג אפשר לשתות גם נקי, על קרח: הוא מתוק, אבל לא מתוק מדי ולא מעמיס או מכביד. יש בו בדיוק אותה מרירות קלה, משולבת בחרפרפות, שעושה אותו טעים, אבל לא טעים מדי. בשנים האחרונות, אני קורא, שותים אותו עם קוקה קולה וקצת לימון, מה שנראה לי כמו בזבוז משווע של כוס נקיה, אבל מילא.
אם אתם ברמנים אמריקאים, ובעניין של סינגפור סלינג, אתם מוזמנים ליצור את הגירסא האישית שלכם למשקה – שבשנה הבאה חוגג 100 שנה – לצלם אותה ולהעלות אותה לדף התחרות באתר של פטר הרינג או בפייסבוק שלהם. בארץ העניינים מתנהלים קצת אחרת (פרטים אצל היבואן – י.ד. עסקים) אבל אתם עדיין יכולים להשתתף. ההרשמה נסגרת ב- 25 למאי.
ואם סינגפור סלינג הוא מסובך מדי, אתם יכולים להסתפק ב- Blood and Sand: קוקטייל משנות השלושים העליזות, שנקרא על שמו של סרט בכיכובו של רודולף ולטינו והופיע לראשונה בספר הקוקטיילים של הסבוי.
1 חלק סקוטש
1 חלק שרי הרינג
1 חלק ורמוט מתוק
1 חלק מיץ תפוזים טרי
מערבבים הכל בכוס השייקר, סוגרים ומנערים עם קרח ומסננים לכוס מרטיני. מקשטים בסליל תפוז שהדלקתם קודם לכן וזרקתם בנון שלאנט לכוס.