עמיחי לוריא הקים את יקב שילה בשנת 2005. מה שהחל כתחביב צמח והיה ליקב בוטיק גדול למדי, שמייצר היום כ- 80000 בקבוקים, במספר סדרות. השבוע טעמתי שניים מהם
עיקר הייצור של יקב שילה מיועד ליצוא, אומר לוריא, ולראיה גם המכולה, שעמדה השובע בחצר היקב. שמונה משטחים שיצאו לחו"ל, יחד עם יין של שלושה יקבי בוטיק אחרים, משטח או שניים מכל אחד מהם.
מחירי היינות של היקב לא נמוכים – "מור", היין הבסיסי, מתומחר ב- 65 ש"ח – אבל גם לא נוסקים לשמים. בסביבות 80 – 120 ש"ח לבקבוק, תוכלו לקבל תמורה נאה לכספכם. היינות כולם כשרים.
לוריא מיישן את היינות כשנה וחצי בחביות צרפתיות, אבל משאיר את היין גם לא מעט זמן בבקבוקים. כך יוצא שרוב היינות שלו שעכשיו בשוק הם בציר 2008.
שילה שור קברנה סוביניון 2008
מעט ירוק מדי בתחילה, אבל מתפוגג במהירות, ומשאיר מעט עשבוניות נעימה. יש ביין ארומות של פלפל שחור, קצת דובדבנים טריים – לא "באלכוהול" – והפרי נעים. עוצמת טאנינים טובה, חמיצות מצוינת וסיומת ארוכה ומתובלת. יין מאוזן. מחיר? סביבות 85 ש"ח.
שילה Sod Reserve Petite Verdot 2008
יין חדש – הסדרה הגבוהה של היקב הכילה עד עכשיו ק"ס, מרלו ושיראז – ויש במה להתגאות. כ- 20 חודש בחביות שונות השאירו אמנם את רישומם על היין (אף מתקתק משהו), אבל הפרי בהחלט יוצא מעל לעץ, והאף מורכב ונעים מאוד. הפה בעל חמיצות טובה, טאנינים רכים וטובים, ארוכים, אבל לא 'לעיסים'. סיומת מתובלת וטובה. כ- 125 ש"ח.
טעימת דוגמת מכל: שילה פטיט סירה 2012
ככל הנראה לא יהיה יין זני מהדוגמא הזאת, ואולי חבל. מה שאני טעמתי היה מפתיע באיכותו: בשרני כמעט, מוצק ומפוקס. אם זה רמז למה שיהיה הכלל ב- 2012, אז הולך להיות שמח.