ממסע ישראלי לבן, לא כולל "שורשים": סקירה של יינות יקב ויתקין, לקראת השנה החדשה
השנה ייחדתי רשימת מומלצים ליינות רוזה, ופרסמתי אותה ב'אטמוספירה', המגזין לקהל השבוי של אל על. אם תרצו לקרוא אותה, תאלצו לטוס בחברת התעופה הלאומית. אם לא, תאלצו להסתפק ב"סל" שיש לוויתקין להציע.
מגוון היינות שיש עכשיו ליקב להציע הוא 2016 בלבנים ו- 2014 באדומים. יינות בציר 2015 שמובאים כאן לא כולם על המדף, אז יש לכם מה לגזור ולשמור.
ואם כבר מדובר בבציר 2015, אזי בימים הקרובים אפרסם סקירה של יינות שונים מהבציר הזה, שיש מי שלא חולקים לו מחמאות מיוחדות.
ויתקין מסע ישראלי לבן 2016
ארומתי ונעים מאוד באף, וכך גם בפה: יבש, אבל לא יבש מדי. יש בו מתיקות פרי טובה ומאוד עדינה, שהופכת אותו ליין קליל שמיועד לכל. הקולומבר לוקח למקומות הפירותיים וכל השאר מעניקים לו ארומות וטעמי תפוחים ירוקים. יין מצוין לאוכל, עם סיומת מתובלת במקצת. (89)
ויתקין גווירצטרמינר 2016
כתבתי עליו די באריכות לפני כשבועיים, ואוכל לומר שגם הטעימה השניה לא אכזבה. יש בו משהו מאוד חריף, שמזכיר תה יסמין או ורדים; את התה עצמו, לא את פרחוניות הפרח. יין יפה, יבש. (90)
ויתקין גרנאש בלאן 2016
עם קצת רוסאן. פה מאוד חלק ועגול במתקפה. ההמשך בעל חומציות טובה וסיומת טאנית ויבשה. 50% בנירוסטה ו- 50% בחביות שחצי מהן שנה שניה והיין הוא יין מאוד הרמוני, בלי ארומתיות מחוחצנת או קיק' בפה. מה שכן, על הפרי המאופק מקבלים קצת קרום לחם. לא נורא. (90)
ויתקין מסע ישראלי ורוד 2016
גרנאש נואר, קריניאן ושניהם מגפנים ותיקות. הענבים גדולו במיוחד לרוזה – והיקב יצר כ- 10,000 בקבוקים, שמהווים גידול של אלפי בקבוקים מהשנה שעברה וזו שקדמה לה. ממש כמעט בסדרי גודל. כאן הארומות יחסית מאופקות; רוזה מאוד פרובנסאלי ופחות 'מודרני' או אמריקאי. מתיקות קלה מאוד בפה, קצת שמנוניות וסיומת יבש.ה ארומה מעניינת: היביסקוס.(89)
ויתקין פינו נואר 2015
היין עבר סינון גס בלבד הואו בעל צבע סגול שקוף, די אופייני לזן. למרות 13.4% אלכוהול הוא הרגיש לי קצת כהיל ונראה שקרור קל היה עוזר כאן. מה שמצוין ביין הוא הפה: עגול מאוד ובעל חומציות טובה; יבש וחד, מפוקס עם "גב" טוב. באף יש משהו "עצי" קל, קצת פרחוניות. (89)
ויתקין גרנאש נואר 2014
מהיין יוצרו פחות מ- 1000 בקבוקים, מה שמצרף אותו ליינות אחרים בסדרת ה'לאספנים'. הכרם הוא כרם על קרקע עניה במיוחד, ליד עמיקם, כאשר הרעיון הבסיסי היה לקבל יבולים נמוכים, ועם זאת הכרם עדיין עובר ברור, שבמסגרתו מאתרים גפנים לרוזה וגפנים שייבצרו מאוחר יותר, ליין שלפנינו.לאחר התסיסה היין עובר לחביות מעורבות – 350 – 500 ליטר.
הפרי מאוד אדום-סגול, עשיר. קצת ברשני באף. הפה צעיר – טאני – ומאוד פרחוני-תותי. למרות שזהו בציר 2014, היין מרגיש עדיין צעיר בהשוואה ליינות מבציר 2015 שהזכרתי למעלה. (92) 7-10 שנים מהבציר.
ויתקין גרנאש נואר 2015
מאוד מוחצן; אותו אופי של פרי אדום ובשרניות, אבל הכל מוגבר. הפה עגול ופחות טאני מ- 2014 והגוף בינוני-קל עם מנטה ובשרניות שנמשכת מהאף. ללא ספק הבדל גדול בין שתי שנות הבציר. (90). לקרר קצת ולשתות בטווח של חמש שנים.
ויתקין קברנה פרנק 2015
טעימה מבקבוק קטן – 375 מ"ל, כיון שאסף הרגיש שהבקבוקים הגדולים יהיו אגרסיביים מדי כרגע. היין אכן מרגיש קצת בעטני ולא על הצד האלגנטי של הקברנה פרנק (שיש לו דברים חלקים ועדינים מאוד בפאלט, למשל). כאן יש שוקולד מריר, פטל. הירוק מאוד במידה, מלווה בגרפיט וחידודי עיפרון. היין 'עבה', מאוד בעל גוף, עם חומציות מצוינת וטאנינים טובים. (93) 7-10 שנים מהבציר. חמש-שש בבקבוק קטן.
ויתקין קריניאן גפנים בוגרות 2015
מבקבוק 375 מ"ל. כשליש מהיין מתבגר בחביות 500 ליטר חדשות. החומציות מכה במכה הראשונה. אחר כך מקבלים שוקולדיות טובה והרבה שזיפים ופירות סגולים אחרים. מבנה טאני מצוין וסיומת ארוכה. (90) 5-8 שנים מהבציר, אולי יותר.
ויתקין פטיט סירה גפנים בוגרות 2015
גם כאן – 375 מ"ל. הפה עגול וחלק, מעט בשרני. בעיקר מרשימים הטאנינים והחומציות, כאשר הסיומת ארוכה, מלווה במעט אפר וגרפיט. היין צעיר מדי לכל עניין ומטרה. (91-92, טנטיבי).
סיכום?
יינות לבנים טובים מאוד, כאשר יש אכן מגוון ושונות סגנונית ביניהם: לכל אחד משהו.
היינות האדומים מעולים גם הם, אבל כאן יש יותר אחידות סגנונית. פז ושות' מצליחים להוציא דברים יפים מבציר 2015, אבל יש לי הרגשה שלמרות שהיינות מרגישים צעירים, הם עדיין יהיו מעט קצרים יותר מאחיהם בני 2014.