האם עצים שנטועים בגת שמנים שבירושלים הם אכן בני 900 שנה, או שמא הם עתיקים הרבה יותר, וניתן לשייך אותם ל'עצים הרומיים' שמוכרים בארץ? זמן מסיק“Coltiviamo la Pace” – גוף איטלקי שפועל בפירנצה, החליט לאמץ ולחקור את עצי הזית העתיקים של גת שמנים שבירושלים. העצים, שבחלקם נחשבו בני 800 שנה ויותר, הפכו כך לאחרונה נושא למחקר, שחלקו נועד לתמוך בקהילה הנוצרית בירושלים ובארץ. גת שמנים נחשב למקום שבו לפי המסורת התפללו ישו ושליחיו בלילה לפני צליבתו, והמקום בו מצא אותו יהודה איש קריות. "כנסיית כל האומות", אחת הכנסיות היפות בירושלים הוקמה במקום, שהוא יעד לעולי רגל כבר מאות שנים; תעוד ראשון לכך ב- 333 על ידי "הצליין מבורדו".
עצים עתיקים – בני 2000 שנה ויותר – ידועים בחלקים רבים של ישראל. הם נקראים לעיתים "עצים רומיים", כאשר המסורת הערבית המקומית משייכת אותם לתקופה ההיא, ולתקופה הביזנטית.
רוב העצים שתראו בארץ – כולל אלה שבבוסתנים נטושים בנגב – מקורם בנטיעות בתום או סביב מלחמות העולם: 1017 – 1920, ושנות הארבעים של המאה הקודמת. לרוב, קשה להתרשם מגילו של עץ הזית במבט ראשון, אבל יש כמה כללים שיכולים להקל על הערכת הגיל, אם אתם מטיילים או רואים עץ מעניין במיוחד:
- עצים צעירים – 10 – 20 שנה – יהיו בעלי גזעים לבנים-כסופים, חלקים וללא סדקים.
- עצים בוגרים יותר, בני עשרות שנים, יהיו בעלי גזעים מחוספסים וכהים, לעיתים עם עפצים גדולים שהתפתחו במהלך הזמן. הקף הגזע הוא לא תמיד אינדיקטור, כיון שברבות השנים מתחיל לעיתים ריקבון בתוך הגזע, והוא מתפתל לגזעים נפרדים. כך –
- עצים עתיקים של ממש כבר יהיו בעלי גזעים מפוצלים שיהיו מסודרים במעין "מעגל" (במידה והעץ שלם). דווקא המרחק בין גזעים אלה יכול לתת הערכה טובה לגילו של העץ.
גם הערכת גיל על ידי חיתוך העץ וספירת טבעות – כמו שעושים בעצי חורש ויער רבים – היא לא עניין פשוט, כיון שהזית משלים את חלקי הגזע שלו (קמביום) בצורה לאו דווקא אחידה או סדירה. הוא סרוגי ומושפע מרעיה, מים, ועוד. בגלל הפיצול בגזעים והרקבון הפנימי, יש לא רק בעיה עם ספירת טבעות – שהיא, כאמור, בלתי יעילה בזיתים – אלא אפילו עם שיטות של פחמן 14: השאלה היא תמיד מאין לוקחים את דוגמת העץ לבדיקה; מרכזו של העץ, החלק העתיק ביותר, עלול בכלל להיות חסר, ובמקרה הטוב הוא יהיה רקוב. לעיתים מנסים להעריך את גיל העץ המקורי – או המרכזי – על ידי דגימת גזעי המשנה שהתפצלו ממנו, והוספה של כמה מאות שנים לגילאים של אלה.
אם אתם מתעניינים בנושא של עצי זית עתיקים בכלל, ובארץ בפרט, כדאי לקרוא את המאמר המצוין של יגאל סלע, "זיתים בני אלפיים שנה?" שם יש לא רק הסברים וצילומים, אלא גם תאורי מקום לעצים עתיקים בכמה וכמה כפרים בגליל.
בחזרה לגת שמנים
האיטלקים חיברו לצורך הפרוייקט חוקרים מלא פחות מאשר חמש מעבדות בכמה אוניברסיטאות באיטליה -אודינה, פירנצה, פיזה, צ'יאטי-פסקרה – ושלושה מכוני מחקר שונים. הרעיון היה לבחון ולבדוק את הנקוודת הבאות:
1. הפרופיל הגנטי של שמונה עצים שונים בגת שמנים
2. הערכת הגיל של העצים
3. בחינת מצב בריאותם של העצים
4. בחינת מצב ההזנה של העצים
5. בדיקת והבנת המיקרו-מורפולוגיה (המבנה) של הפרחים, הפירות והחרצנים, בעזרת מיקרוסקופ אלקטרונים
6. בדיקה והערכת הערכים התזונתיים של שמן זית שהופק מפרי העצים האלה
7. בדיקה של התכונות הכימיות של שמן הזית
8. הערכה של המיקרו-סביבה של העצים: האדמה, זיהום הקרקע והאוויר וכד'.
במאי 2009 נערך הביקור הראשון במקום, ובו נלקחו דוגמאות מכל אחד מהעצים – פרחים, ענפים ועלים, וכן שורשים. הדוגמאות נלקחו לאיטליה ושימשו שם להערכת מצב העצים, הפרופיל הגנטי שלם ועוד. בביקור השני במקום, בשנת 2010, המומחים בדקו את העלווה של העצים, ואת הגזעים שלהם, לשם קביעת גיל העצים. נלקחו דוגמאות מתוך הגזעים, כדי שניתן יהיה להשוות את הגיל שמתקבל, עם שיטות תארוך אחרות (בעיקר פחמן 14).
בביקור השלישי – בשנת 2011 – השלימו החוקרים האיטלקים את התאור המורפולוגי של העצים, אספו פרי להפקת שמן זית ואף אספו דומאות קרקע מבין השורשים של העצים. התוצאות היו:
1. מבחינה גנטית, כל העצים הם בעלי פרופיל גנטי זהה, ולכן כולם מקורם במקום עצמו, ולא נוספו עצים במהלך השנים.
2. הערכת גיל העצים בשתי שיטות שונות נתנה תוצאות לאותה תקופה, פחות או יותר: שלושת העצים שנדגמו לשם כך תוארכו לשנים 1198, 1092 ו- 1166.
3. אף אחד מהעצים לא היה נגוע בווירוסים שנבדקו (תשעה סוגים) או חמישה וירוסים צמחיים אחרים שלא ידועים כפוגעים בעצי זית. החוקרים קבעו שמצבם הבריאותי של העצים 'מצוין', ולא צפוי שהעצים ימותו ממחלה או יפסיקו לתת פרי בשלב זה או אחר.
4. מצבם התזונתי של העצים היה מצוין גם כן, ולא נראה חוסר ביסודות שונים או חומרי הזנה אחרים.
5. בדיקת חלקי העץ והפירות במיקרוסקופ אלקטרונים הגדילה את המידע על העצים (כך
במקור)
6. שמן הזית היה בעל מאפיינים מצוינים של עדינות ושמנוניות. ההערכה הסנסורית גילתה שמן זית הרמוני וטעמים עדינים ולא אגרסיביים, עם ארומת-ביניים של פרי בשל, שקדים מתוקים ופירותיות.
7. המבחנים הכימיים/פיזיקליים תמכו בתוצאות הבדיקה הסנסורית, ותמכו בידוע על מקורם הגיאוגרפי של העצים.
8. מבחינת הסביבה, לא נראה שעצים סובלים מבעיה כלשהי שקשורה בזיהום אוויר או אדמה ואין סכנה לחייהם.
צילומים: Coltiviamo la Pace וכן Terrasanta.net
צילום גת שמנים ב- 1914: ארכיון התמונות של גרמניה (דרך ויקיפדיה)