יקב שילה הציג את מלוא מגוון היינות שלו בתערוכת ה- KFWE של צור סוכנויות והרצוג, בתל אביב. ניצלתי את ההזדמנות לטעימה מסודרת ככל האפשר של מגוון התוויות והיינות שהוצגו ונמצאים עכשיו בקטלוגיקב שילה ממוקם בישוב בשם זה, שנמצא מזרחית לאריאל. מדובר באחד היקבים הוותיקים ביו"ש – אולי הוותיק שבהם – שהרבה מהתוצרת שלו מיועדת היום ליצוא. עמיחי לוריא הוא היינן ומי שהקים למעשה את היקב. זה נמצא בבעלות מאיר שומר, יהודי תושב מקסיקו (או שמא יש לומר – מקסיקני יהודי).
יינות היקב מוגדרים במידה מסוימת כחיבור של עולם ישן ועולם חדש. היינות הגבוהים זכורים לי תמיד כיינות שנעשה בהם שימוש לא קטן בעץ. אירוע היין הכשר של צור והרצוג – ה- KFWE בתל אביב – היה לכן הזדמנות טובה לראות אם הזיכרון שלי הוא עדיין מה שהיה פעם, או שלא.
למי שרוצה סיכום, אם כך, ההתרשמות הכללית שלי היא זו:
- למרות שיש לו כמה יינות 'קרים' במגוון, שילה הוא לגמרי יקב של יינות אדומים
- הסגנון הוא מתקתק, גם אם לא בהכרח עמוס עץ
- ליקב יש סדר גודל של 20 תוויות שונות (חלקן מהדורות מיוחדות). זה הרבה מאוד ומבלבל.
- מחירי היין מתחילים איפשהו ב- 85 ש"ח, אבל מטפסים עד 250 ש"ח ויותר.
רשמי הטעימה מובאים בסדר הטעימה, כפי שהוצגו היינות.
יקב שילה – רשמי טעימה – יינות לבנים ורוזה
שילה סוביניון בלאן 2019
אשכולית טרייה ופרחים באף. הפה חלק, מאוזן, חומציות טובה. יין רענן, לא מתוחכם אבל טעים. קצת 'פופוליסטי' לטעמי האישי. (89)
שילה שרדונה 2018
צבע זהוב יפה. האף מעט טרופי, אבל לא מרגיש נקי. הפה חסר אופי, עם תיבול שמקורו בחבית. יש משהו מרגיז ביין הזה, שלא הצלחתי לשים עליו את היד. (85)
שילה רוזה 2018
צבע ורוד-ורדים קל. האף לא מפתה לשתיה ולא מוצלח. (80)
יקב שילה – רשמי טעימה – יינות אדומים
פריביליג' 2018
צבע אדום חיוור. אף ארומתי, 'דמי' (bloody). פה חלק, לא מלא. טאני. יין בסיסי פשוט מאוד. (86)
שור ברברה 2018
אף נעים ווירקרק מעט. טיפה VA. הפה עגול מדי וחסר חומציות דרושה. אני ער לזה שזה אחד הלהיטים של היקב, אבל היין לא אופייני לזן ולא עושה איתו טוב. (86)
שור מרלו 2017
לא מעט עץ כבר באף הראשון. מתוק כבר במתקפה ודורש קרור אם רוצים לשתות אותו. עוצמות טובות ואורך טוב, מתובל, אבל המתיקות מפריעה. (87)
שור קברנה סוביניון 2018
עץ באף הראשון. הפה מתקתק-טאני. ירוק במידה סבירה. הסיומת יבשה, חומצית ומתובלת. בהחלט קברנה סוביניון. (87)
סיקרט ריזרב מלבק 2017
קפיצת מדרגה יפה לעומת הסדרה הקודמת. פלפל שחור טוב, באף, לצד פרי אדום-כהה. הפה שומר על האופי המתקתק של היקב, אבל הוא קל ולא מכביד. סיומת טאנית. לא מאוד אופייני, אבל יין טוב. (88)
"שלישיית הגיבורים" אריאל 2014
מדובר בסדרה של שלושה יינות כרם יחידני, שיצאו במהדורה מוגבלת ובמארז מיוחד. קברנה סוביניון, בעל אופי של "עץ ירוק", לא ונילית. הפה שחור, טאני טוב. הסיומת חומצית. מורגש פרי טוב ואחידות לאורך הטעימה. (89)
"שלישיית הגיבורים" אברהם 2014
גם כן קברנה סוביניון, אבל הרבה פחות ירוק. יין יותר בשל ובוגר, מרגיש טיפה מבושל על הרקע המתוק של הפרי. הפה מאוד טאני. הסיומת מתובלת. (87)
"שלישיית הגיבורים" יהושפט 2014
שוב, עץ באף הראשון. פחות ירוק, אבל גם פחות עוצמתי באופן כללי. הפה טוב, בשל אבל לא מתוק. יין מתובל ועוצמתי. (90) 2023-2020
"פידלר" 2017
בלנד של פטיט סירה, פטי ורדו ושיראז. האף טוב, מביע קודם כל את הפרי והעץ לא משתלט עליו. המתיקות מאוזמנת ולא גבוהה. הטאנינים קצת יבשים אבל הסיומת טובה, חומצית ומתובלת. (90) 2023-2020
חוני המעגל 2017
פרי שחור, בשל למדי. מעט עץ. הטאנינים בינוניים. יין נעים, עגול; טוב, אבל חסר ייחוד. (89)
סיקרט ריזרב פטי ורדו
שילה שור קברנה סוביניון (מתוך דף יינן באתר היקב; אייל קרן, צילום)2017
האף מהודק עדיין. הפה טאני, טוב. גוף בינוני, אופייני ליינות פטי ורדו בארץ. היין לא כל כך מתוק – וזה טוב. אפשר בהחלט להשכיב לכמה שנים. (90) 2025-2020
סיקרט ריזרב שיראז 2016
למה ביין הזה יש פתאום ירוק וחוסר בשלות? לצד זה יש משהו 'ישן' ולא ברור. זה יין נעים, מתובל, אבל ממש לא שיראז. חומציות טובה בסיומת. (89)
סיקרט ריזרב פטיט סירה 2017
דובדבנים – בשפע. מעבר לזה יש ליין הרבה מקום להפתח. הפה מצוין, יותר מוכן ואקפרסיבי מהאף, בשלב הזה. יין טוב – הטוב בסדרה. (91) 2025-2020
סיקרט ריזרב קברנה פרנק 2017
פה מתוק, נעדר האלגנטיות שצריכה להיות לזן הזה. הסיומת מתובלת, חומצית וטאנית. (87)
סיקרט ריזרב מרלו 2017
אני מבין בהחלט מדוע היין הזה ישב בקצה הטעימה של הסדרה הזו. הוא די סגור ולא מוכן. הפה רך יחסית, עם הרבה פרי שחור ועוצמתי. יש כאן טאנינים טובים וסיומת ארוכה, מתובלת. זה אחד מיינות ה'מרלו ההר' שיש להם עוצמות טובות וגבוהות מאלה של קברנה סוביניון. (90) 2025-2021
מוזאיק (פסיפס) 2016
בלנד של מרלו, קברנה פרנק, קברנה סוביניון ופטי ורדו (מרלו – הרוב). ליין יש צבע שחור יפה. אף אוורירי הרבה יותר מכל היינות האחרים. יש כאן ירקרקות עדינה, נעימה – של פרי ולא של חוסר בשלות. הפה די אלגנטי: טאנינים טובים לאחר מתקפה עסיסית. זהו יין מאוזן מאוד. (91) 2027-2021
מוזאיק אקסקלוסיב 2016
פטי ורדו, מרלו, סירה, קברנה סוביניון. האף בשרני, טוב. הפה מאוזן במתקפה, טאני ומתובל בהמשך. המכלול מאוזן ויפה, חלק וטאני גם בסיומת. יין עשיר, אבל צעיר. (91) 2027-2022