בשוק הכרמל כבר לא הייתי שנים. כן, מדי פעם איזו גיחה ל'בסטה' או מעבר מצד אחד לצד שני, אבל לא ממש עברתי בין דוכנים או נעצרתי לתת מבט.
כשענת אלשטיין – מי שעושה סיורים מאוד ממוקדים בשוק – הציעה לי לבוא איתה לסיור קצר שלפני החגים, שמחתי. זו הייתה הזדמנות מצוינת לגלות מה השתנה בשוק; ואתם קוראים מילים שנכתבו על ידי מי שזוכר את אטליז פרדי, ואת החנות שממנה צמחה רשת טיב טעם…
אז בין עשרות דוכני האוכל המהיר, המסעדות הקטנות והקטנות פחות שצצו ועלו בשוק לאחרונה (והופכים אותו פחות לשוק, ויותר ל'תיירות', ראו בסיפא), מצאתי גם מקומות שאהבתי; עבורי, מי שכותב כיום על יין ואלכוהול, יותר מכל, ופעם כתב על גבינה ועל אוכל באופן כללי. יש כמובן גם חנויות של ירקות ודוכנים שמציעים מגוון ומבחר עצום, אבל לרגע הזה ועכשיו הם פחות מעניינים אותי.
חנות הגבינות 'דווקא גורמה'
שנים ארוכות שלא כתבתי על גבינה או "ביקרתי" בתחום, וזה אחרי שנים של כתיבה ב- YNET בזמנו, ארגון תחרויות הגבינה והפסטיבלים במקווה ישראל ועוד; אולי כבר הגיע הזמן שוב.
בחנות הזו המבחר עצום – באמת גדול, מהגדולים שראיתי בשנים האחרונות, בוודאי. המחירים הם מה שהם (המחירים בשוק גבוהים לטעמי, בכלל), אבל המבחר גדול מאוד, מהארץ ומחו"ל. כדאי לשים לב לכמה דברים – כללית, כשקונים גבינה – ואילו הם:
קנו מה שאתם צריכים, במשקל שדרוש לכם. גבינה מתקלקלת; כל גבינה. זה נכון שחלק מבשילות וטעמן משתבח, אבל יש גבול. במקרר, גבינות לא ממש מתבגרות ומתיישנות כמו במחלבה. היו שם למשל גושים גדולים של טאלג'יו – גבינה שאני מאוד אוהב – אבל הם כבר היו הרבה מעבר למה שאני מעדיף. זו למשל גבינה שתבשיל, אבל לא היטב.
החנות נראית נפלא, יש בה מגוון גבינות ושמני זית מצוין. מגוון היינות פחות הרשים אותי, במיוחד שיש המקום הבא.
חנות היין והמשקאות 'ברלין'
אבי, בעלי החנות, מתגלה כפריק אמיתי של ויסקי, והטירוף הזה משתקף היטב במגוון הגדול של מוצרים ומשקאות ממגוון יצרנים. בכלל – וזה נכון גם לגבי יין – יש בחנות מגוון של הרבה יבואנים ויקבים ולא רק שמות גדולים או מבוקשים. יש יקבים – ביניהם כאלה ש"נחשבים" – אבל נוטים לשלח מעליהם את החנויות הפרטיות, ושימח אותי לראות מגוון יפה וראוי מאוד ללא אלה. המחירים סבירים בהחלט, ויש גם כמה וכמה מבצעים 'שווים'. אבי מקיים אירועי טעימה מידי פעם, ונראה לי שכדאי להתעדכן. איך ואיפה אני לא יודע, כי האיש, כך נראה, מתנהל מתחת לרדאר.
אם אתם קונים יין לחג, החליטו כמה יין אתם צריכים. אם שותים אצלכם מעט, יש בהחלט יינות שמתאימים לליווי של ארוחה שלמה, מתחילה עד הסוף; יינות קוט דו רון צעירים או – מישראל – יינות לבנים כגון זה של איתי להט (להט לבן) או הסוביניון בלאן של דרימיה או אפילו יינות מבעבעים יבשים; קווה טובה (ראיתי בחנות בקבוקים של רוונטוס אי בלנק) – גם לבשר.
ולסיום: מרכז הקפה
החנות – שהייתה פעם 'קפה שטרן' – היא בית מקדש של ממש לאוהבי הקפה. בעלי הבית ממשיכים ויוצרים תערובות קפה 'אייקוניות' של קפה אווה החיפאי, וקולים הכול במכונת קלייה קטנה שעומדת בפתח החנות. ענת התלהבה מאוד מה- Cold Brew שהם מציעים (מיצוי קפה גרוס במים); אני פחות, אבל כל אחד והטעם שלו. בכל מקרה: מבחר ומגוון עצום, כולל גם מקינטות מסוגים שונים ואביזרים.
אז זו לא סקירה של כל מה שהיה ויש לשוק הכרמל להציע. בסיור הייתה לי גם ההרגשה שזה פחות או יותר הרגע האחרון, לפני שהוא עובר ג'נטריפיקציה מוחלטת ומשתלטים עליו דוכני האוכל המהיר לתיירים והמסעדות. להבדיל משוק התקווה יש בו באמת הכול, כי התקווה 'כשר', אבל הוא כבר באמת מאוד תיירותי בעיני.