היינות שעליהם כתבתי השבוע, עם רמזים למה שיהיה בשבוע הבא ועוד – מילה על מבצעים, ארגזים וחבורות יין
הורגלתי טוב, בשנים האחרונות: לפני פסח, היו תמיד חברים ששמחו להשתתף במרתונים של טעימות יין, שכללו לעיתים קרובות עשרות בקבוקים. יעל גיא, מיקב רמת הגולן, אהרון ג'לח מיקב אפק, משה איל השכן ואחרים. השנה, זה אני והשיניים שלי בלבד.
אז לגבי מה שיהיה בשבוע הבא? אני לא יודע, בוודאי לא אספיק לטעום את הכול, אבל כל יקב ששלח יין ראוי, יקבל את מקומו.
מה שבטוח הוא שהשבוע הבא הוא ה- money time של העונה הזו – והוא ממש לא יהיה "ענק". ברוב היקבים, מה שלא נמכר כבר מזמן, כבר לא יימכר. ביקבים אחרים עוד תולים תקווה במבצעים של הרגע האחרון, ובקצת בשורות טובות, שיעשו לאנשים את החשק לקנות.
אישית אני מקווה שלא ישחררו שום דבר לפני פסח, כי אם כן – תהיה כאן השתוללות רבתי; שיהיו סדרים קטנים, לא יקרה כלום. כתוב "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ", ולא לתריסר קרובי משפחה, דודים ודודות.
אז אולי העקומה תרד קצת, אולי לא. בטוח שכדאי לנצל את המבצעים השונים ולקנות, אבל לא בשביל לחגוג על הדם או מתוך רגש נקמנות כלשהו שאני רואה, אלא מתוך שיווי-משקל; לא מתוך "תחרות" בין קבוצות יין של "מי משיג מחירים טובים יותר", אלא בהבנה שבקנייה ישירה אפשר לקבל מחיר טוב יותר.
סיכומו של שבוע יין, אם ככה:
אם "קניתם" את ההצעה שלי לקנות כמה בקבוקי 375 מ"ל, אז הנה מארז מושלם, שכולל יין לא רע בכלל, ודקנטר 'חצי': נחל יתיר 2016.
רקנאטי 'מד בלנד לבן 2018' בהחלט ראוי בהשוואה לקודמו. אני פחות בטוח בעניין המחיר המומלץ לצרכן.
הגרנאש בלאן החדש של אמפורה מהנה. אולי לא מאוד מורכב, אבל טוב לאוכל ונעים מאוד.
טוליפ White בציר 2019: מהיינות הלבנים הקלים היותר טובים שתוכלו למצוא עכשיו.
ויין אדום אחד, ב- 50 ש"ח בלבד, בלי מבצעים ולא כולל הנחות: שור אסטייט מרסלאן 2018. שווה מאוד בתור יין לארוחת צוהריים או ערב קלה.