בציר 2015 של יינות הרזרב של רקנאי נראה צעיר מדי: מפתה, טוב, אבל מוקדם מדי לשתות אותם, נכון לפברואר 2017
גיל שצברג, היינן הראשי של רקנאטי, אמר שהיקב נמצא במגמה של החלפת חלק מחביות היין הקטנות שלו, בחביות 500 ליטר: "יותר מתאים לפרופיל של היינות שאנחנו רוצים לעשות, עם טאנינים רכים יותר. יש זנים – כמו הפטיט סירה, שמתאימים מאוד לפרופיל העץ הזה, הגדול יותר."
מעניין, כי בדיוק בשבת האחרונה הייתה לי שיחה עם יינן ביקב אחר, קרוב לתפיסת ה"לא בהכרח קברנה סוביניון", אלא יותר זנים כמו גרנאש ומורבדר וקריניאן, וגם הוא מגלה שחביות גדולות עושות איתו חסד.
יקב אחר, שעובד לא מעט עם קברנה סוביניון דווקא מוכר את החביות הגדולות שלו, אז כנראה שכל השלושה עושים דבר נכון.
צא ולמד.

טעמתי את היינות החדשים של רקנאטי במסיבת עיתונאים מעניינת, לצד אוכל טריפוליטאי-מקומי. השילוב, אני חייב לומר, היה מעניין ואפילו נכון לפרקים.
במיוחד הצטיין עם האוכל הזה הקריניאן פרא, אבל בזכות המתקתקות שלו, יותר מהכל. over all, מדובר במספר יינות טובים, אפילו טובים מאוד, שחטא גדול יהיה לשתות אותם עכשיו.
אפילו אחרי זמן לא קצר בכוס הם כולם מגלים עורף קשה וסרוב להתרכך; למרות נסיונות הייננים הם טאניים וצעירים וסגורים. הם צריכים אוכל, אבל בעיקר זמן, והרבה.
רקאנטי גרי דה מרסלאן 2016 (רוזה)
פתיחה פירותית מאוד, נעימה, באף. הפה יבש, מעט פאזי ורענן. רוזה עדין וטוב, מאוזן. סיומת טובה, לא קצרה מדי. (87)
רקנאטי סירה רזרב 2015
מותסס בחלקו על השזרות. צבע אדום סגול חזק ועמוק, כמעט אטום. אף כהה – הרבה פרי סגול, פלפל שחור. טאנינים רכים – אולי הרכים ביותר בין היינות שאני סוקר כאן, בפה טוב ולא עמוס. סירה מעניין, שאני חושב שיקח לו זמן להתבטא. (90)
רקנאטי פטיט סירה רזרב 2015
מכרם בעמק יזרעאל – מקום חם ולא "נעים" ליין, אבל כמו שאנחנו כבר יודעים, עושה יפה מאוד: מלא פרי, חמיצות גבוהה ורעננות שמאזנת אלכוהול ופירותיות במידה נפלאה. גוף טוב, מלא, אבל לא כבד מדי. קצת אפר בסיומת. טאנינים מאוד דומיננטיים. (91)
רקנאטי מרסלאן רזרב 2015
עבודה טובה: יין חלק, מאוזן, עם בשרניות טובה בפה. טאנינים קצת קשים – אבל לא ברמה של 'מפריעים'. יין יבש ומתובל, טיפה פרחוני אם נותנים לו זמן. המחוספס ביינות האלה. (90)
רקנאטי קריניאן פרא 2015
הרבה יותר ארומתי מכל היינות שלפניו. טאנינים רכים מאוד, והתחושה היא של יין מתחנף והרבה יותר נגיש מכל השאר. הפה חלק, טוב, נעים מהמתקפה ועד לסיום. נגיש לכל. לא מאוד מורכב. (89)
מחירים: 119 – 149 ש"ח לבקבוק. בסך הכל מדובר ביינות שיש להם פוטנציאל טוב לשלוש – חמש השנים הבאות. מעניין יהיה לטעום את המרסלאן ב- 2025.