רקנאטי מכניסים להילוך גבוה את העבודה שלהם עם המרסלאן – זן הענבים האדום איתו החלו לעבוד בבציר 2012. הפעם עם רוזה, בנוסף ליין האדום ה"רגיל"צוות הייננים של רקנאטי – גיל שצברג, עידו לוינסון וקובי ארביב – בתוספת מנכ"ל היקב, נועם יעקובי, הציגו היום (18.2.2015) שלל יינות אדומים מבציר 2013, בסדרת הריזרב של היקב. אותה סדרה שבה ה"קריניאן פרא" וידידיו, כולם כבר מכרמים יחדיניים במקומות שונים בארץ. לצד היינות האדומים, הציגו אנשי היקב גם יין רוזה, יין ורוד שני ביקב. בכך לדעתי הם בודדים בין היקבים בישראל, שכולם הסתפקו עד היום ביין רוזה יחיד. האם זו הצהרת בטחון בצבע הוורוד?
"מדובר ביין בסגנון אחר לגמרי מזה של הרוזה הרגיל של היקב," הם אומרים, "יוזמה של היבואן שלנו בצרפת. היין מיוצר כבר שנה שניה, כשהשנה הראשונה יוצאה כולה לצרפת. לאור ההצלחה, החלטנו להרחיב את השיווק לישראל."
כל היינות הם בסדרה הים תיכונית – ריזרב של היקב. ניתן יהיה לטעום אותם בטעימה ב- 20 בפברואר ב"דרך היין".
רקנאטי גרי דה מרסלאן 2014
יין ורוד זה מיוצר ממרסלאן – הכלאה מודרנית של גרנאש וקברנה סוביניון, שמקורה בראשית שנות ה – 60' של המאה הקודמת. זוה ענב שמשמש היום יקבים שפועלים באקלים חם, כמו בדרום צרפת ודרום אמריקה, למרות שיש ממנו נטיעות גם במקומות אחרים. המרסלאן נותן יבולים גדולים, אומר גיל שצברג, ואם לא מרסנים אותו, הוא יכול להגיע בקלות ל- 3-4 טון לדונם; מספרים שזכורים לנו רק מימי הקריניאין והגרנאש של שנות ה- 70 בישראל.
היין הזה עדין מאוד, בעל פרחוניות נעימה. בכלל "נעים" הוא שם המשחק כאן: הוורוד שלו קל, חיוור ממש, אבל נעים. האף קל מאוד, ורדני – ונעים. הפה יבש, מעט פאזי, עם חמיצות טובה. זה רוזה טוב, מהנה ובהחלט ראוי.
סירה ריזרב 2013
מכיל 3% ענבי ויונייה, שגדלים ונבצרו יחד עם הסירה, הותססו איתם וכך הוכנסו לבלנד. קלאסי מאוד ליין מהסוג הזה, בשיטה ששאובה מהמסורת הצרפתית. גם זה יין טוב, עשיר בארומות של קפה ומוקה באף הראשון (חביות חדשות + חביות סיבוב אחד). הפה מצוין: טאני עם חמיצות טובה. אחרי כמה דקות (טובות) יוצאות ארומות פרחוניות נעימות ואופייניות לזן.
רקנאטי פטיט סירה 2013
הבעטני והסגור מכלל היינות, אבל המאתגר שבהם. הפה מאוד טאני והחמיצות בינונית ואפילו גבוהה. בטעימה הראשונה הוא קצת פחות מעניין, אבל עם הזמן בכוס הוא נפתח קצת ומראה פוטנציאל. הייתי מחכה איתו שנה ויותר.
מרסלאן 2013
שנה שניה ליין ברקנאטי. צבע מצוין, מרשים, סמיך ואטום ממש. כבר כמעט שאנחנו לא מתייחסים לצבע היינות, אבל זה באמת "כזה". האף עדיין צעיר. מזכיר קברנה סוביניון עם מאפיינים של פרי סגול ומעט חיזוריות-ירקרקה (DMS?) שנמשכת לפה. מה שיותר מעניין הן ארומות בשרניות-פרחוניות שישנן ביין הזה וגם הן הופכות אותו למעניין. החמיצות גבוהה.
קריניאן "פרא" 2013
מאותו כרם בסביבות צרעה, שנותן יבולים שנעים סביב 400 – 800 ק"ג לדונם, ללא השקיה ובגידול בצורת גביע. האף מתקתק-מעושן-אניסי-פרחוני. הפה עגול, מלא מאוד וטאני. החמיצות גבוהה וטובה ומעט מרירות תפוזים בסיומת מעניקה עוד תוספת קטנה של עניין, ללא הפרעה. יופי של יין.
סיכום: רוזה אחד מוצלח מאוד, ושלל יינות אדומים שכל אחד מהם מראה משהו שונה אבל כולם צעירים להחריד.
עכשיו נשאר לראות מה יביא איתו הספישל ריזרב הקרוב…