יקבי רמת הגולן צרפו לאחרונה יין סירה לסדרת גמלא שלהם, אבל לא רק: הם גם השיקו ירדן קברנה סוביניון אלרום חדש, והזכירו לכולם שיש רוזה מבעבע בדרך
"זאת הפעם החמישית שהיקב משיק ירדן קברנה סוביניון אל-רום, ואני עדיין נרגשת." אמרה ענת לוי, מנכ"לית יקבי רמת הגולן, שציינה שהכרם המדובר – כרם ששייך לאל רום – נמצא כבר ב'רומן' ארוך עם היקב. הכורם, דיאגו אורפאן, עובד בצמוד ליננים והאגרונומים של היקב כבר יותר מעשור, מה שתורם ללא ספק לאיכות היין ולכך שהוא בולט תמיד בפורטפוליו של יקבי רמת הגולן.
היקב משיק עכשיו את האל-רום 2008, אבל ויקטור שונפלד, היינן, לא יכול היה שלא לנסות ולאפיין את בציר 2011, דווקא. בתחילת נובמבר 2011, היקב עדיין לא סיים לבצור את כל הכרמים שלו. השנה מסתמנת כשנה ארוכה במיוחד ועם או בלי קשר – גם איכותית במיוחד. כך, גם אחרי שירדו משהו כמו 20 – 50 מ"מ גשם בכרמים שונים של היקב, הוא עדיין לא סיים לבצור כרמים של סנג'ובזה, גווירצטרמינר, ריזלינג ואחרים, שבחלקם צפוניים וקרירים יותר מהאחרים. תוך כדי מסיבת העיתונאים ולאחריה, המשיך שונפלד לקבל דוח"ת תסיסה ומעבדה לסלולרי שלו, וזה אחרי שכבר היה ביקב מוקדם מאוד באותו בוקר.
"זה מאפיין את הבלגן האקלימי של העשור האחרון," אומר ויקטור, "ואנחנו מתחילים לראות איזה pattern, לא בהכרח קבוע, שבו שנה חמה במיוחד (כמו 2010) מלווה בשנה קרירה יותר, או אפילו קרירה במיוחד, כמו 2011."
היקב מכניס כמה חידושים, בשנה-שנתיים הקרובות: בשנת 2012 הוא יקלוט זנים חדשים וענבים מחלקות שנטע מחומר ריבוי שלו עצמו (תחת ENTAV) בשנת 2009. בסך הכל 100 דונם, אמנם, אבל זה מסמל משהו בתפיסה הכללית של היקב של עצמו, שעובר להיות בעצם גם ספק ליקבים אחרים, ובכך ממצב את עצמו שוב מחוץ למעגל המיידי של יצרני היין בארץ.
ירדן קברנה סוביניון כרם אל-רום 2008
הרבה יותר רחב וחם מהירדן קברנה סוביניון 2008 ה'רגיל'. מאוד בשרני, עם הרבה מאוד עשבי תיבול מעניינים באף, אניס ובשומת של העץ, שעדיין לא השתלב לגמרי ביין (תהליך שלוקח לפעמים זמן, ביינות של רמה"ג). גם הפה בשרני, עבה, אבל קטיפתי ממש: זהו יין בשל, עם טאנינים טובים ואותה תחושה מצוין של אגרוף-ברזל-בקטיפה, וסיומת מאוד ארוכה. 190 ש"ח לצרכן.
ברשמי הטעימה הבאים, היינות שהציג היקב היו בחלקם יינות בתהליך.
ירדן רוזה מבעבע 2008
מיוצר בשיטה הקלאסית, ונמצא כבר כשלוש שנים על השמרים. היין מבוסס שרדונה ופינו נואר, מענבים שגודלו ונבצרו במיוחד ליין זה. יש בו הרבה פטל ופירות יער, הוא יבש וחד ובעל חמיצות גבוהה למדי. מרגיש מאוד "טרי". עדיין אין בו את האלגנטיות שאנחנו רגילים לקבל בירדן וינטאג' טובים, אבל היין – בוודאי אצל שונפלד – עדיין בתחילת דרכו: הוא מתוכנן לשיווק בשנת 2014.
ירדן 2T, בציר 2008
היין מתפתח יוצא מהכלל. יש בו הרבה בשר, באף הראשון, פרחים ואז פרי אדום קל עם שמץ של טימין באף, ובפה. זהו יין חלק מאוד במתקפה, בעל גוף בינוני וטוב וטאנינים שמאריכים את היין. הדבר היחיד שחבל, הוא שהוא לא נמצא בסדרת גמלא, למשל, כיון שאז הוא היה יכול להיות זמין לרבים יותר: זהו יין מאוד כיפי, ומלווה מצוין לאוכל המקומי שלנו.
ירדן מרלו 2008
האף סגור ואניגמטי כמעט, לטעמי. הפה מעט ירקרק ומאוד טאני, עם חמיצות טובה. הסיומת בינונית-ארוכה והתחושה שלי היא שזהו יין שעדיין רחוק מאוד ממלוא הפוטנציאל שלו, ועדיין צעיר מאוד.
ירדן מרלו כרם קלע 2008
כמו קודמו, גם זה עדיין לא בשוק. הוא בשל יותר ועבה יותר מהמרלו ירדן. הפה בעל טאנינים הרבה יותר עדינים, והסיומת נעימה יותר, אם גם טאנית. יש בו משהו גואשי-אניסטי מרוכז, שעושה אותו מזמין יותר מהמרלו ירדן, בשלב זה, אבל שני היינות הם, כאמור, למרחקים ארוכים.
ירדן קברנה סוביניון 2008
אף טוב. סגור משהו, ומזכיר את המרלו מהבחינה הזאת. הפה מאוד חלק: קטיפתי מאוד, אך בעל טאנינים שמכים מהר בפה וסוגרים את היין. הוא ארוך ובעל עצמה משלו, פירותי ומאוזן.