עולם הרום מגוון מאוד, כמו רבים מעולמות התוכן של המשקאות האלכוהוליים. בתודעה שלנו, הוא קשור בעיקר ב'רום לבן' ו'רום כהה', אבל יש בו הרבה יותר. רום טוב, בין אם הוא לבן ובין אם הוא כהה, הוא עולם שלם של טעמים, שרק בשנים האחרונות מגיע להכרה שמגיעה לו
IBBLS – יבואנית זקאפה – ערכה את הצגת הרום ב'אמפריאל קוקטייל קלאב' בתל אביב כחלק מיוזמה אחרת שנקראת World Class Club, שעליה ארחיב בהזדמנות. אבל אחרי כל מה שכתבו על האימפריאל (הירקון פינת טרומפלדור ת"א; ראו רונית ורד ב'הארץ'), שווה אולי יותר להזכיר שבמשך השבוע הקרוב יגישו בו כמה קוקטיילים על בסיס זקאפה. בינהם מאוד אהבתי את ה- Scorpion Bowl שמוגש לחמישה 'שתיינים' שמוזמנים לשתות ממנו בקש אדירים. זהו קוקטייל 'טיקי' משובב נפש, מלא רעננות וחופש ושווה בהחלט לדגום אותו וליהנות ממנו. מאוד אהבתי גם את ה- QB Cooler, על שלושת סוגי הרום שבו,עם מיצי הפירות
וה'פלרנום' תוצרת בית. נסו את הזקאפה שיסו קולר – החמצמץ/לימוני וגם ממנו לא תתאכזבו. האל פרזידנטה המיושן בעץ (מעשה ידיו של אורון לרנר) הוא בכלל משהו שלא מכאן ובקיצור – שוס.
קצת הסטוריה של רום
רום זה משקה של עבדים. לא נעים לאמר, אבל הסחר בקנה סוכר – ובעיקר ברום – הניע לא מעט מסחר העבדים שהתנהל בין אפריקה, דרום אמריקה וצְפונה. לא רבים יספרו לכם, אבל מזקקי הרום הגדולים של המאות ה- 18 וה- 19 היו האמריקאים, ולא מעט מהם בבוסטון ובחוף המזרחי בכלל. העבדים שהובאו מאפריקה היו דרושים לעבודה הקשה בשדות קנה הסוכר. את הקנים היו מייצאים לצפון אמריקה, שבה היו מזקקים את המולאסות לאלכוהול – רום – שעם סחורות אחרות שקנו בעבורו, היה מפליג בתורו לאפריקה, ומשמש שם כמטבע עובר לסוחר (העבדים). זה אולי לא נעים, לפתוח בנימה הזאת כתבה על אחד ממותגי הרום והמשקאות הטובים והיותר יוקרתיים, אבל אלה העובדות.
זיקוק הרום למשקה החל ככל הנראה אחרי שכומר צרפתי שחי בקריביים שם לב לכך שהעבדים שותים משקה מותסס משאריות קנה הסוכר. הוא טעם את המשקה המותסס, והחליט לנסות ולזקק אותו. השאר – הפך להסטוריה. את קנה הסוכר בכלל, הביא איתו לאמריקה כריסטופר קולומבוס, והוא בתורו קיבל אותו מסוחרים מוסלמים שהביאו אותו מהודו במאה ה- 8 לערך. הפרסים, ואחריהם היוונים, כבר הכירו את הסוכר, אלא שהוא היה יקר ביותר ולקח זמן עד שהתפשט בעולם.
קנה הסוכר
כיום, קנה הסוכר הוא הגידול החקלאי מספר 1 בעולם. כ- 80% מייצור הסוכר העולמי מקורו בקנה סוכר, והשאר רובו מסלק סוכר. גואטמלה, ארץ שעד 1996 הייתה נתונה במלחמת אזרחים קשה, היא אחת מיצואניות הסוכר הגדולות בעולם; שלישית בדרום אמריקה.
רום בגוואטמלה
בסוף שנות הארבעים החלו לייצר רום 'מודרני' בגואטמלה: קמו הרבה מזקקות מקומיות קטנות, אבל בנוף ההררי, הקשה והמבודד של הארץ הוולקנית הזאת, קשה היה להן לשרוד. כמה מהיצרניות התאחדו עם יצרנית משפחתית אחת, ויצרו את מי שהיא כיום היצרנית היחידה של רום בגוואטמלה – Industrias Licoreras de Guatemala. חברה גדולה, שמייצרת לא רק רום אלא גם משקאות אחרים. היא גם היצרנית של רום זקאפה. כל שאר המזקקות המדינה לא מייצרות רום, אלא משקה שמוגדר aguardiente – אקוויט – לפי הגדרות הרום המקומיות. יש מוצרים אחרים, דומים לרום, שמיוצרים בעולם, כמו קשאסה (הבדלים בדרגת הזיקוק מרום) או אפילו ארק בטאביה או משקאות 'חתוכים' שונים, כמו אלה שמקורם דווקא באירופה.
רום מחולק כיום בצורה גיאוגרפית-טרוארית די טובה. אם נתעלם לרגע מ- 90% מהשוק, שמסוכסך עם ההגדרה של קובני-פוארטוריקני והפוך, נמצא שכיום אפשר למצוא הגדרות יפות לסוגי רום שונים, בהתאם למקורם הגיאוגרפי (האמיתי). הרום אגריקול – אותו רום שנוצר בהשפעה צרפתית-מקורית – מקורו בקריביים, והוא מיוצר ממיץ קנה סוכר ולא ממולאסות או מ'דבש' של קנה סוכר. אפנה את המתעניינים ל- "אלכוהול וקוקטיילים – המדריך הקלאסי" של ה"ה קופר וגל-כהן, בהוצאת כּרטא, ואמשיך לגוואטמלה ולזקאפה בעמוד הבא (הקליקו על "2" בתחתית הדף).