רבנטוס אי בלנק: אוי לכם אם תקראו ליין 'קאווה'

IBBLS החלה לייבא יינות מבעבעים של Raventós i Blanc, מאזור (DO) שנקרא Conca del Riu Anoia: אזור חדש בקטלוניה לייצור יינות מבעבעים

משפחת רבנטוס היא אולי המשפחה הוותיקה ביותר בספרד שעוסקת בגידול וייצור יין. חוזפ רוונטוס היה אחראי, בסוף המאה ה- 19, להבאת שיטות ייצור המבעבעים משמפן לספרד (לפנדס) וכ- 15 שנים אחרי שובו לפנדס, קבע מנואל רוונטוס את הבלנד המסורתי שבו משתמשים גם היום לייצור קאווה: בלנד של זנים מקומיים – Macabeu, Xarel·lo ו- Parellada. כיום משתמשים גם בפינו נואר ובשרדונה, אבל הבלנד הקלאסי עדיין נהוג ביותר.

רבנטוס או רוונטוס הוא אם כן אחד השמות הגדולים של פנדס וקאווה. לא אכנס כאן לכל הפיצולים המשפחתיים (קודורניו וכו'), אבל אומר שהמשפחת מעבדת את אותם 900 דונם כרמים מאז המאה ה- 15 ועד היום. בשלב מסוים היא עזבה את הנחלה בה התגוררה ואז חזרה אליה, ב- 2016.

קודם לכן, בשנת 2012, החליט הדור הנוכחי של המשפחה – 20/21 במספר – לפרוש מדומינייסון קאווה ולייסד DO משלהם: Conca del Riu Anoia נקרא על שם אגן נהר Anoia וטענת המשפחה היא שהיינות שמקורם באזור הזה הם מינרליים וחדים במיוחד, הרבה יותר מאלה של קאווה.

IBBLS מייבאת לארץ שני יינות מהמגוון של הבית: רוזה ובלאן דה בלאן. בין חוקי הדומיניסיון החדש מופיעה מחויבות ל- 18 חודש מינימום על השמרים וייצור יינות בציר (vintage) בלבד. מאתר היצרן לא ברור אם כללי הגידול הביודינאמיים כלולים באפלסיון החדש שיצרו, אבל בכל מקרה המשפחה מחויבת לגידול כזה ולייצור יינות רק מהזנים המקומיים.

רבנטוס (רוונטוס) אי בלנק דה ניט 2019 Raventos I blanc De Nit

היין הוא בלנד של 40% Xarel·lo, 39% Macabeo, 15% Parellada,
6% Monastrell . היינות לא עוברים תסיסה מלולקטית ובתור ליקר דה אקספדיסיון השתמשו ביין בסיס מ- 2020. היין היה 18 חודשים על השמרים. סוכר: 4 גרם בליטר (אקסטרה ברוט)

האף מעניין מאוד, עשיר ומינרלי, עם נגיעות קלות בלבד של פרי אדום. הסיומת חומצית וטובה מאוד, עשירה וארוכה. מה שמעט מאכזב ביין הזה וגם ביין השני, הוא המוס, שמצאתי שהוא בעטני מדי. ציפיתי להרבה יותר עידון מהיין. הפתרון? אפשר להשאיר את היין מעט בכוס, ולסחרר אותו, כדי להוציא חלק מהבועות.

רבנטוס (רוונטוס) אי בלנק בלאן דה בלאן 2019 Raventos I Blanc, Blanc de Blanc

בלנד של 40% Xarel·lo, 39% Macabeo, 15% Parellada,
6% Malvasía de Sitges . הכרמים בחלקם בני ארבעים שנים ויותר (כמו ביין הקודם, אגב). גם כאן, תנאי הגידול ביודינמיים, היינות לא עוברים תסיסה מלולקטית ונעשה שימוש ביין הבסיס של השנה הבאה, כדי להשלים את היין. אחוז הסוכר השארי הוא 4.5 גרם בליטר.

האף דומה לזה של היין הקודם, אך מן הסתם מדגיש את הצדדים הירקרקים של הפרי, לצד מינרליות ואפילו נגיעה של מליחות. הפה ארוך וטוב. לא לקרר מדי, ולהניח לבועות להשתחרר לפני השתייה.

סיכום? שני יינות מבעבעים מצוינים, בעלי פרופיל מינרלי מאוד, חד וארוך. הרבה יותר קרוב לעולם שמפניות המגדלים, מאשר לקאווה, זה ללא ספק.