בדרך לצפון עוצרים בקסטרא – בתערוכה חדשה שיש לה גם זווית של יין
רשות העתיקות, בשיתוף אנ"א, פותחת תצוגה ארכיאולוגית חדשה על אודות העיר קסטרא. לעיר הזו – פרטים אודותיה בהמשך – יש חשיבות לא קטנה בהבנה שלנו על האופן בו עשו וייצרו יין בעת העתיקה.
אחת המחלוקות הקיימות עדיין היום, היא השאלה האם משטח הדריכה העיקרי בגת היה גם משטח תסיסה, כמו שמציע ישו דריי, שהתמחותו היא בשחזור טכנולוגיות עתיקות (בעיקר יין ושמן), או שהתסיסה היתה נעשית בבור האיגום, כפי שמציעים ארכיאולוגים שונים, ביניהם רפאל פרנקל.
עוד בימיו של גיל שצברג ביקבי כרמל עשו דריי ופרנקל ניסוי בגת של קסטרא, שהייתה אז אחת המשוכללות והשמורות ביותר שנחפרו בארץ. באמצע הבציר של שנת 1996, קיבל שצברג הוראה ממנכ"ל כרמל דאז, אברהם בן-משה להעביר שלושה טון של ענבי קריניאן ("שאין מה לעשות איתם") לגת בקסטרא "בשביל סרט לערוץ 2". מעט מאוד ידע בן-אברהם אז על מטרת הניסוי עצמו, ויש להניח שלו היה יודע מה עומד בבסיס אותו
סרט לערוץ שתיים, לא היה קורה הרבה.
טון וחצי שימשו לעשיית יין לפי השיטה של פרנקל – עם תסיסה בבור איגום, וטון וחצי נוספים הופנו ליצירת יין בשיטתו של דריי. התוצאה לאחר תסיסה של שבוע לערך, הייתה יין צלול, ראוי מאוד לשתיה בשיטה של ישו דריי (שלמרות הניסוי הזה ומחקרים אחרים עדיין אינה מקובלת גם היום על מרבית הארכיאולוגים בארץ) ויין עכור ומחומצן, בשיטה השניה.
לפני שנתיים מצא ישו בביתו מספר בקבוקי יין מאותו ניסוי, והיצעתי לערוך טעימה של מקצת הבקבוקים האלה. כך מצאנו אז את עצמנו – ישו, גיל שצברג, אסף מרגלית, ג'קי חזן (דאדא) ואני – עומדים בחיל ורעדה ומחכים לראות מה יצא מהבקבוקים.
יין שיוצר במהלך שבוע אחד בשיא חומו של הקיץ, בתנאי שטח בגת עתיקה, מענבים פשוטים-שבפשוטים וללא שום הצללה מיוחדת, התבגרות בחבית או אפילו שמרים מתורבתים.
התוצאה הייתה מדהימה: הייתה שונות בין הבקבוקים, וחלק מהיינות התפרקו כמעט מיד במזיגה, אבל משלושה בקבוקים, אולי אחד, שהפקק שלו היה רקוב לחלוטין, הפך חומץ בן יין. האחרים היו בהחלט בגדר יין, ואפילו כזה שהיו לו טעמים.
ב"קסטרא", ששכנה במבואות חיפה, במקום בו נחפרו הכניסות למנהרות הכרמל, הייתה גת משוכללת, יפה מאוד ומורכבת. אין ספק שבמקום הזה יוצר יין ראוי, שלמרות כל ה"השמצות" המודרניות, הוא היה ראוי ואף יותר מזה לשתיה. כעת, אם אתם בסביבה, הרימו טלפון ותאמו ביקור בתצוגה שנפתחה זה עתה לביקורים ויש בה ממצאים מהמקום.
לחיים!
להודעה מטעם רשות העתיקות:
תצוגה ארכיאולוגית חדשה ומרתקת המספרת את סיפורה של העיר העתיקה "קסטרא" דרך ממצאים ארכיאולוגים, נפתחה באדיבות רשות העתיקות ובשיתוף פעולה עם אגודת אכסניות הנוער.
התצוגה מוצגת בלובי האכסניה ופתוחה לביקור ללא תשלום בתיאום מראש בטלפון: 02-5945544
העיר העתיקה קסטרא שבמורדות הר הכרמל התגלתה בחפירות רשות העתיקות בשנות ה-90.
הזיהוי ההיסטורי של האתר עם “קסטרא" של השומרונים, הנזכר במקורות, לא הוכח, אך השם שגור בפי כל. בחפירות התגלתה עיר נוצרית גדולה ומשגשגת מהתקופה הביזנטית (לפני כ-1500 שנה-המאה ה-4 – אמצע המאה ה-6 לספירה) ובה שרידי כנסיות גדולות, בתי מגורים ובתי אמידים, בתי מלאכה ומגוון מתקני תעשייה.
הפעילות הכלכלית והמסחרית וקשרי המסחר הענפים בעיר התבססו על ייצור שמן ויין ועל כך מעידים שפע בתי בד משוכללים וגתות וכן אלפי שברי קנקנים, שנחשפו ושימשו לאחסון התוצרת. בסמוך לאתר התגלה בית קברות עשיר בממצאים, שתוארך למאה ה-1 לספירה ועד למאה ה-7 לספירה. עוד נחשפו מקווה וממצאים נוספים, המעידים על קיומו של יישוב יהודי בתקופה הרומית (המאות ה-1 לפני הספירה – ה-3 לספירה), אך אופי העיר בתקופה זו היה פגאני בעיקרו.
התצוגה מתמקדת בסיפורה של העיר בתקופות אלה, ומעידה על עושרה התרבותי והכלכלי של קסטרא בעת העתיקה. בין השאר, מוצגים פריטים המספקים הצצה לחיי היום-יום של תושבי המקום: סירי בישול, כלי שולחן, תכשיטים, נרות ומטבעות. מעניינות במיוחד המנחות שנקברו עם המתים בבית הקברות ומוצגות בתצוגה: כלי זכוכית מרשימים שהשתמרו בשלמותם, תכשיטים, מראת כשפים, רצפת פסיפס צבעונית ופריטי אבן מכנסיות, המייצגים את מנהגי הטקס וחיי הרוח והפולחן.
אחד הפריטים המעניינים בתצוגה הוא העתק של זוג מסכות חרס שהתגלו בבית הקברות של קסטרא; מסכה אחת, עטורה שריגי גפן, מתארת את דיוניסוס- אל היין, הטבע, הפוריות והצמיחה, והמסכה השנייה מתארת, ככל הנראה, את אריאדנה, אשתו של דיוניסוס, המזוהה כאלת השמחה והעצב, ןהנישואין. שתי הדמויות קשורות גם לעולם המתים ולכן היו חלק ממנחות הקבורה.
רשות העתיקות משאילה פריטים ארכיאולוגים ומעודדת הקמת תצוגות ברחבי הארץ. התצוגות מאפשרות לציבור הרחב להיחשף לשרידי העבר, להכיר את מורשתה התרבותית של ארץ ישראל, ויוצרות זיקה בין העבר להווה למען העתיד".
דיוניסוס ואריאדנה, המסכות שנחשפו באתר קסטרא. צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות