ביקב קסטל מקימים יקב חדש, גדול מאוד ומודרני, ועל הדרך עורכים עוד תצוגת תכלית של בצירים מתיישניםיקב קסטל מעביר את עיקר הייצור שלו – שאף יגדל – ליד השמונה, לאתר מלאכה שהולך ונבנה ממש בכניסה למושב הנמצא ליד נווה אילן. היקב החדש, שבנייתו החלה ביוני 2014, משתרע על שטח של כ- 2.5 דונם ולו מרתף גדול. משפחת בן זקן מתכוונת לצייד את היקב החדש במערך קליטה משוכלל הכולל מיון ענבים אופטי ובמכלי בטון (שכבר הותקנו) שישמשו ליישון יינות, לצד היישון המוכר בחביות קטנות.
אריאל ואלי בן זקן, מבעלי היקב, אומרים שהיקב החדש ייאפשר את הגדלת הייצור – ככל הנראה לסך כל מתוכנן של כ- 300,000 ליטרים בשנה, אבל הגידול הוא לא העניין: "הרצון הוא להמשיך ולהעלות את איכות היין ולשפר אותו." אמר היום אריאל בן-זקן "כשאתה מוביל ומייצג איכות, אתה חייב להמשיך ולהשתפר כל הזמן, וזו המטרה שלנו ביקב החדש."
ובכל זאת, המבנה החדש גדול ואפשר לייצר בו יותר מאשר 300,000 ליטר של יין. האם הכוונה של קסטל היא לפתוח את האופציה לייצר יין בסיסי דווקא, בכמויות גדולות? ואולי משהו שהוא מעבר לגראנד וין?
קסטל מייצר היום ארבעה יינות: רוזה – שהייצור שלו החל רק לפני כמה שנים – יין לבן משרדונה ושני יינות אדומים. האם הכוונה היא להוסיף על אלה? התשובה היא שככל הנראה כן. הדברים עדיין לא מוחלטים או סגורים, אבל איתן בן-זקן, שמשמש מנהל התפעול של היקב, אומר שהמשפחה מתכוונת ליצור עוד תווית "יין גבוה, בכמויות קטנות ובאיכות גבוהה עוד יותר מזו של הגראנד וין. יכול להיות שלא השנה, אבל בוודאי שמבציר 2016."
והאם במבנה החדש? לא בטוח שכל התהליך יהיה דווקא במבנה החדש. איתן בן זקן שולף את המכתב של סרינה סת'קליף שבעקבותיו החליט אלי לבנות יקב "רציני" ואומר שהברכה של סת'קליף הביאה לבניה ולהקמה של קסטל, ולהתרחבות שלו, אבל גם להתרחקות מהדבר המקורי עליו חלם אלי. "היקב הקיים יישאר וישמש את אלי ואת המשפחה לייצר יינות בכמויות קטנות. מעין "היין של אבא" או של המשפחה, בצורה שתמיד אלי התכוון ורצה, במרתף מתחת לבית." ומשהו מבעבע, אגב, גם הוא אופציה.
קסטל רוזה 2014
היין טרום בקבוק: רוזה בעל חמיצות מצוינת, קצת יותר גוף מיינות רוזה אחרים בסצנה ובסך הכל פירותי ונראה מצוין.
קסטל שרדונה C 2012
חצי שנה עברה מאז שטעמתי את היין. הפעם הוא מבקבוק בפורמט גדול. עץ טוב, משולב יפה עם הפרי. אשכוליות ותפוזים ומעט מינרליות ובעיקר חמיצות מאוזנת מאוד.
קסטל שרדונה C 2004
היין חי, בועט וטעים. מאוד. הוא מאוחד והרמוני בצורה יוצאת דופן, מלא ו'עבה'. (מגנום).
פטי קסטל 2012
יין "קר" בעל גוף טוב, לא רחב מדי אלא מפוקס ומדויק. החמיצות טובה והמכלול עשיר בטאנינים טובים. היין נפתח בכוס בצורה מרשימה ומפגין ריחות טובים מאוד שמזכירים קצת סירה: פרחים ובשר מעושן-פסטרמה.
פטי קסטל 2004
צבע כתום-רעפים בשוליים, יפה ומבריק. היין מבוגר, אבל מבוגר בטוב; טוב מאוד. הטאנינים התרככו והשאירו חמיצות טובה ועדינה. הסיומת מעט מפולפלת. היין באמצע הדרך בין צעיר מתבגר ליין מבוגר. עדיין אין לו פטריות-יער-רקבובית, אבל הוא מתחיל לגלות את כל זה. הירקרקות שיוצאת – יוצאת כמשהו אניסטי אחרי זמן בכוס.
קסטל גראנד וין 2011
יין גדול. רחב ואלגנטי. ניואנסים שמזכירים את הפטי קסטל, עם פרחים ומשהו מעושן. סיומת ארוכה ופירותית. אפשר לשתות עכשיו (!) ירוויח בוודאי מיישון של כמה שנים.
קסטל גראנד וין 2001
מפורמט גדול: טוב, חמיצות מאוזנת וטובה. פירותי מאוד: דובדבן, תיבול ומשהו ירוק עדין. נכון שהפורמט משחק כאן תפקיד, אבל ניכר שלמרות שהשנה היא לא מהטובות שידענו, היין טוב. אם יש לכם יין בפורמט רגיל – הייתי פותח כבר עכשיו. ביקב הציגו גם יין מבציר 1997, שכבר היה מעבר לשיאו, אבל עדיין מעניין.