הבצפר עושה תצוגת תכלית: איך לא מפרסמים יין – בטח שלא יין ישראלי – ואיך לא עושים פרסום בכלל
לפני כשבוע רעשה הארץ וגעשה שלולית היין המקומית, אחרי שנחשפו רעיונות של קופירייטרים to be לקידום נושא שתיי יין ישראלי, בישראל. הקמפיינים הזוכים בתחרות היו בעלי קונוטציות מיניות או משכרות, או שפשוט לא דיברו על יין ישראלי. ה'קמפיינים' עוררו כל כך הרבה זעם, שנפתחו אפילו קבוצות פייסבוק במחאה, כולל הצהרות ש"לא שותים יין ישראלי".
אישית, לא הבנתי איך מוסד כמו בית ספר לפרסום, יכול היה להוציא תחת ידיו אפילו הצעות לקמפיינים מהסוג שיצאו. אפילו אם נעזוב לרגע את הקמפיינים המיניים או אלה שמדברים על "שכרון ושכחה", בעידן שבו עולם האלכוהול לסוגיו נמצא תחת מיקרוסקופ, הקמפיין הזה מפוספס לחלוטין: אין בהצעות שזכו ולו מילה אחת על יין ישראלי, בשעה שהבריף של הבצפר הדגיש את עניין היין הישראלי.
צחי דותן, מנכ"ל מועצת גפן יין, התייחס לנושא, ואמר לי שבמועצה מחפשים כבר זמן רב לרעיון לפריצת דרך של העלאת צריכת היין בארץ. "והנה," הוא אמר, "הגיעה הזדמנות מהבצפר – בית הספר לפרסום של חברות הפרסום, שהוא גוף מוכר בענף הפרסום – לקבל רעיונות לקמפיין מתלמידים שסיימו קורס פרסום;
צעירים רעבים, אולי עם רעיונות מחוץ לקופסא. לכן שמחנו להצטרף לפרוייקט. לצערי," הוסיף דותן, "הפילטרים של הבצפר, שהיו צריכים להוריד חלק קטן מן העבודות שיש בהם, הערות מיניות (כמובן אנו במועצה מגנים ומתנערים מהן), לא נעשו. מצד שני, מתוך כשלושים עבודות שהוגשו, ישנן עבודות עם רעיונות מעניינים שאולי נעשה בהן שימוש בעתיד."
בתגובתם, אמרו אנשי הבצפר כך: " לאור התגובות שלכם לעבודות תערוכת הבוגרים של קופי 20 חשוב לנו לציין כי בפרויקט הסיום מתבקשים הבוגרים לתת את הרעיון, הזווית והאינטרפרטציה האישית שלהם לנושא נתון." (מדובר ב-) "עבודה שמיועדת לייצר להם תהודה חיובית, לפעמים גם שלילית ובעיקר "יוצרת שיחה"."
אני הייתי שולח את מדריכי הבצפר חזרה לבית ספר לפרסום כלשהו, כדי להזכיר להם שמטרת הפרסום היא למכור, ולא לעורר שיחות, ודבר שני, כדי ללמוד איך לקרוא בריפים (שלא לדבר על בניית בריפים).
קראו כאן את הבריף המלא לתרגיל הסיום של הקורס