כמה מילים על ליקר קואנטרו, על סיגארים ועל מה שמסביב
מזקקת קואנטרו הוקמה בשנת 1849 על ידי אדולף קואנטרו, קונדיטור, ואחיו אדואר-ז'אן קואנטרו. ההצלחה הראשונה שלהם הייתה עם ליקר הדובדבנים Guignolet, אבל ההצלחה האמיתית שלהם הגיעה כאשר ערבבו קליפות תפוזים מתוקות ומרירות ואלכוהול נקי מסלק סוכר והפכו אותו למשקה.
הבקבוקים הראשונים של קואנטרו נמכרו בשנת 1875 מתווים בבקבוק שנושא את המילים "Triple Sec". נושא זה חשוב, כיון שקיים ויכוח אמיתי – בעיקר של היצרן עם שאר העולם – האם הליקר הוא אכן טריפל סק, או שלא. העובדה שמייסדי בית ראו אותו וכינו אותו כך מעידה שזהו אופיו של המשקה; ראו למשל את קמפיין הפרסום משנת 1905.
על פי ההערכות נמכרים 13 מיליון בקבוקים של הליקר מדי שנה, ביותר מ-150 מדינות. תשעים אחוז מהייצור מיוצא והחברה, שבעבר הייתה חברה משפחתית, נמצאת כיום בשליטת ובבעלות תאגיד המשקאות רמי קואנטרו, שנוצר אחרי איחוד שני הבתים בשנת 1990.
שיטות הייצור והמתכון הם סוד מסחרי, אך הסיורים במתקן הייצור פתוחים לקהל הרחב.
קוקטיילים
בנוסף לצריכה נקייה (או לעתים קרובות על קרח), קואנטרו משמש בקוקטיילים פופולריים רבים. המתכונים הרשמיים של IBA, הן למרגריטה והן לקוסמופוליטן כוללים קואנטרו. הליקר חביב גם על ראש ממשלת ישראל לשעבר, בנימין נתניהו: על פי עדות הדס קליין במשפט נתניהו (תיק 1000), ביבי נהג לטבול את קצה הסיגאר שלו – קוהיבה 54 או 56 – בליקר, אולי כדי לחזק צדדים מתובלים-מפולפלים בסיגארים שלו. כדאי אולי לציין שיש מי שיראו בנוהג מנהג פסול, שכן מדובר בסיגאר שעולה 70 – 80 ליש"ט, וחבל להרוס אותו. יש מי שיגידו שחבל על הליקר, כמובן. עורך וכותב האתר הזה שניהם סבורים שזאת לא הבעיה – לכאן או לכאן.
Be Cointreauversial
הליקר נחשב בחוגים רבים כמשקה זקן: כמו הרבה ליקרים, חינו סר בגלל תכולת הסוכר הגבוהה, הערך הקלורי הגבוה יחסית והעובדה שליקרים באופן כללי נחשבים לעיתים למשקאות של "זקנות". אחרי כמה וכמה קמפיינים במהלך השנים, בשנת 2008 עשתה רמי קואנטרו מאמץ פרסומי-שיווקי יוצא דופן בשעתו והעלתה קמפיין בשם Be Cointreauversial בכיכובה של דיתה פון טיז. האם שרה נתניהו – אשתו של ראש האופוזיציה – מודעת לקמפיין הזה ולדמות שהובילה אותו? האם היא מודעת לדמויות שהובילו את הקמפיינים של השמפניה הוורודה החביבה עליה?