שלושה יינות איטלקיים ויין אמריקאי אחד, לסוף השנה האזרחית: גאנצ'יה, קאוויקיולי ודומיין סט. מישל
אם אתם לא ממש בעניין של להוציא כסף על יינות מבעבעים במחירים של 100 ש"ח וצפונה, הרי שתוכלו למצוא דברים טובים מאוד גם במחירים של 50 ש"ח ואולי טיפה יותר.
מיקב גנצ'יה, שמוכר כבר בישראל כמה וכמה שנים, תוכלו למצוא את הפרוסקו DOC, בתווית כתומה-משהו. ריחות וטעמים פרחוניים קלילים, קצת לחמיות ותפוחים ירוקים ובעבוע נעים מאוד. לא חייבים הרבה יותר מזה. כמו היין הבא, גם זה מיוצר בשיטת מרטינוטי (זו שהצרפתים קוראים לה שרמאט) ובכל זאת המוס נעים. 50 ש"ח.
ועוד מגנצ'יה, וגם כן במחיר של כ- 50 ש"ח: 'ברוט' יבש וקליל עוד יותר. אפריטיף חביב, עם בעבוע יפה וארומות מהמגוון המוכר של אותם פרחים לבנים.
קאוויקיולי – אחד היקבים הוותיקים במצאי של חברת הכרם, עם פריזנטה בשם פיניולטו פריזנטה טרה מדאליה. פיניולטו הוא שמו של הענב – זן מקומי מאמיליה רומאנה – והיין עצמו דומה בפרופיל הארומות והטעמים ליינות מבעבעים צעירים, רק שהוא שטוח יותר (פריזנטה). טיפה יותר מלא, אולי, וקצת מתקתק מדי לטעמי האישי, אבל לא רע (42 ש"ח).
שאטו סט. מישל ברוט רוזה: אפריטיף מאוד טעים וטוב, שניכר בו שהוא עשוי בשיטה המסורתית. הוא יותר מגוון מבחינה ארומתית, וגם הפה טוב יותר – תותי ופירותי. לא שמפניה, אבל בהחלט מצדיק את ה- 69 ש"ח שיבקשו מכם, אם ימכרו אותו במחיר מלא.
ולקינוח: קינוח מבית אונדורגה הצ'יליאני; דמי סק שעשוי גם הוא בשיטת מרטינוטי, מענבי שרדונה, הפעם. מתקתק, בעל טעמי אפרסק. יין חביב להפליא בעל חיות מאוד רעננה. 50 ש"ח.