פרודוטורי דל ברברסקו

השקדיות (דרך היין) החלו לעבוד עם ולייבא את היינות של פרודוטורי דל ברברסקו. לכבוד העניין המשמח – מיד תבינו למה – הם ארגנו מסיבת עיתונאים ומפגש עם אלדו ואקה, מנהל היקב מזה 30 ומשהו שנים

יש ימים כאלה, שבהם אתה יכול רק להצטער שמי שעומד מולך הוא שמוק. לא, הכוונה היא לא לאלדו ואקה, חלילה. העניין הוא, שהיו לו כמה שעות פנויות ביום ד' אחה"צ, בהן יכולתי לשבת ולדבר איתו 1:1, ולשמוע על היקב. השמוק הוא אותו אחד שהיה אמור להופיע מולי בבית משפט ממש באותן שעות, ולא טרח להגיע. להוא זה עלה בסכום גס (מלשון obscene) מאוד, וזו נחמתי היחידה, למרות שעכשיו נשאר לי "רק" לחלץ את הכסף.

טוב, אני הלוא יודע שהתגובות לפסקה הראשונה תהיינה משהו בנוסח "קופר, את מי כבר תבעת שוב?" אבל אשאיר את זה לפייסבוק. כאן נדבר יותר על ענייני יין, ועל השאלות שאולי הייתי שואל את ואקה, לו הייתה לי ההזדמנות. בעצם, השאלות יצופו מעצמן, על רקע הדברים הבאים:

Cantina Sociale dei Produttori del Barbaresco נקרא היקב בשמו המלא, שמרמז מיד על המוצא והעניין: מדובר בקואופרטיב של כורמים מאזור ברברסקו. כל ענבי הנביולו שלהם הולכים לטובת ייצור יין בקואופ – או אגודת הכורמים – ומי שרוצה למכור למישהו אחר, חייב לעזוב את הקואופרטיב.

בכלל, היקב הוקם פעמיים, אפשר לומר: פעם אחת בסוף המאה ה- 19, ופעם שניה בשנות החמישים של המאה ה- 20. היוזמות היו פרטיות בשני המקרים: בפעם הראשונה היה זה מומחה יין בשם דומיציו קוואצה – מנהל בית הספר של אלבה ליין – שאיגד כמה כורמים ואיפשר להם לייצר יין בטירה שלו (היום בבעלות יקב גאיה). השלטון הפשיסטי פרק את ההתאגדות, ובסוף שנות החמישים היקב הוקם שוב, הפעם ביודמת כומר הכפר (ברברסקו) שהבין שרק אגודת כורמים טובה וחזקה תאפשר להם לייצר יין בעצמם ולהרוויח כראוי מהענבים. כיום ואקה – כמנהל היקב – נתון למרותה של הנהלה שנבחרת על ידי הכורמים, הוא מדווח לה והיא זו שלוקחת חלק מההחלטות. אפשר, מסתבר, לנהל יקב קואופרטיבי גם בלי להפוך אותו לחברה בע"מ…

לפרודוטורי דל ברברסקו משהו כמו 1000 דונם תחת ניהולם. אלה נמצאים ומחולקים בין 56 כורמים, כאמור,

שכל אחד מהם מקבל תשלום עבור הענבים לפי איכותם. הם אלה שמחליטים מתי לבצור, וכשהם מביאים את התוצרת ליקב, היא נבחנת לפי צבע, כמות סוכר ותכולת פוליפנולים. "ההבדלים בין הכורמים והחלקות שלהם יכולים להיות משמעותיים, מעיד ואקה: בבציר האחרון שילמתי בין 2 – 5.6 יורו לק"ג ענבים."

ביקב מייצרים יין במכלי בטון ומכלי עץ גדולים, שהנפח שלהם מגיע לאלפי ליטרים. הסגנון שיוצא מכך שונה לחלוטין מהסגנון של השכן ממול – גאיה – שעשה הרבה לתדמית של ברברסקו, אבל לקח את הסגנון לכיוון השני, עתיר העץ החדש והייננות המודרנית.

שקד מביאים בינתיים שני יינות מהמגוון של פרודוטורי דל ברברסקו: את ה- Langhe DOC (בציר 2011) ואת הברברסקו DOCG 2008 ו- 2007.

Produttori del Barbaresco Nebbiolo Langhe 2011
התווית השניה של היקב: מענבים טובים – כולם מלב האזור – אבל כרמים בסיסיים באיכות בסיסית. הכמות מהווה 10 – 30% מתוצרת היקב ומדובר ב- 100% ברברסקו. אף טוב מאוד, נעים ובשרני. הפה רענן, עם טאנינים עדינים יחסית, אבל עדיין מלאים. נראה לי שגם אם תשכיבו את היין הזה לכמה שנים, תוכלו להנות ממנו. 115 ש"ח לצרכן.

Produttori del Barbaresco, Barbaresco DOCG 2007

ארומות פרחוניות, פלפל לבן ואניס. הפה חלק הרבה יותר מזה שמיד אדבר בו – 2008 – אבל הוא מאוד טאני. הגוף די מלא. שקד קיבלו כמות קטנה יחסית מהבציר הזה, וכדאי להצטייד (229 ש"ח לצרכן) לאירועים כמו הולדת נינים, דברים כאלה.

Produttori del Barbaresco, Barbaresco DOCG 2008
אף נקי מאוד, עם הרבה פטל. הפה בעל מתיקות קלה ותיבול מצוין של פלפל שחור. אפשר לשתות אותו עכשיו – בוודאי שיותר מאת ה- 2007 – אבל החמיצות גבוהה והוא חייב אוכל. הסיומת יבשה מאוד וחדה, ויש בו ארומות "עץ" ולא מעניין אותי מה יגידו. 229 ש"ח – להתיישנות ארוכה.

Produttori del Barbaresco, Barbaresco DOCG 2006
מכאן ואילך מדובר ביינות שאין למכירה. חלקם – יינות הריזרבה מכרמים יחידניים – יגיעו אולי ארצה בעתיד, אבל הבצירים לא יהיו בהכרח אלה. היין הזה מראה פרי בשל עם חמיצות גבוהה ואופיינית. יש בו רכות והוא מעניין: חלק, עגול וקטיפתי, אבל מטעה. הסיומת החומצית מרביצה והטאנינים היבשים מזכירים שהיין עדיין צעיר.

Produttori del Barbaresco, Barbaresco DOCG 2005
כאן מתחילים לראות קצת קרקעית יער או בשרניות ביין. הוא קצת אנמי במתקפה, אבל המכלול טוב מאוד וועשה רושם כמו יין שנמצא אולי באיזו תקופת הרדמות.

Produttori del Barbaresco, Barbaresco DOCG 2004
הטוב לדעתי בטעימה – בוודאי שבין יינות אלה: חלק מאוד, אלגנטי ועדיין gripping מכל בחינה שהיא. יש לו סיומת מורכבת, מעולה, ארוכה-ארוכה וטובה. עדיין לא הבחנתי כאן בארומות שניוניות כמו ב- 2005, וזה מעניין. בכל אופן, אם תמצאו בקבוק איפשהו – קחו.

Produttori del Barbaresco, Rio Sordo Riserva, Barbaresco DOCG 2008
יש פה הרבה יותר גוף, רוחב ו'יין' עם יותר מתיקות פרי. מרגישים שהיין מושקע הרבה יותר, אבל מבין שלושת יינות הריזרבה פחות אהבתי אותו. שלוש שנים במכלי עץ ועוד שנה בבקבוק נתנו כאן יין ארוך עם חמיצות מעודנת. 300 ש"ח, כאשר יגיע ארצה.

Produttori del Barbaresco, Paje Riserva, Barbaresco DOCG 2008
ארומות של גבינה כחולה, הייתה האסוציאציה הראשונה שלי. יותר מתיקות, יותר גודל ורוחב ויותר מהכל. הסיומת מתובלת וטאנית אבל קצרה יותר מזו של היין הקודם. הרבה פרי כהה ומשהו מינרלי.

Produttori del Barbaresco, Pora Riserva, Barbaresco DOCG 2008
הכבד מהשלושה אבל לא בעניין של "עץ וחביות". המון פרי, טאנינים עוצמתיים ביותר וארוך, ממש. גם היין הזה וגם הפאייה היו טובים בעיני, אבל הם צעירים כל כך, שקשה, קשה מאוד, לדעת מי יהיה מה ומתי. הפתרון? לקנות בקבוק מזה ובקבוק מזה, עם צו ירושה.

צילומי כורמי פרודוטרי דל ברברסקו: John Anthony Rizzo