גם השנה, זו השנה ה-16, יתקיים פסטיבל היין במטה יהודה. במסגרת האירועים האלה, ייערכו סיורים ביקבים באזור, הן באופן פרטי והן במסגרת סיורים שמארגנת המועצה האזורית מטה יהודה
באירוע מקדים, שבו היו חלק גדול מהיקבים שיציגו באירוע הפתיחה, הוצג מגוון גדול מהיינות שאותם יהיה ניתן לטעום באירוע הפתיחה (ראו בסוף). לנוחותכם הנה כמה המלצות. לא טעמתי את כל היינות שהיו באירוע, כך שהרשימה אינה שלמה. בנוסף ליקבים הבאים טעמתי גם מיינות יקב ברבדו, סוסון ים (שמציג יינות שעליהם כתבתי רק לאחרונה), לה טרה פרומסה, ששווה מאוד לשים אותו על מפת התיירות שלכם וליהנות מהמטבח של אירית וסנדרו, יקב יהודה ויקב קדמא. משל האחרון נסו את השנין בלאן: יין קינוח מאופק-מתיקות שבהחלט נהניתי ממנו. אם אתם מסיירים בסביבות קיבוץ נחשון, אל תשכחו את יקב שורק – בית הספר ליין שעבר לקיבוץ, והוא כרגיל מסביר פנים ומציג מגוון גדול של יינות שחלקם מיוצרים בכמויות זעירות.
אתחיל במארחי הטעימה המקדימה – יקב צפרירים. יקב משפחתי ששייך ללורי ושייקה לנדר, ששניהם אנשי ארכיאולוגיה וידיעת הארץ. אפשר יהיה לסייר ולהתארח ביקב, שיש לו פינת ישיבה חביבה.
צפרירים עדולים 2012 הוא בלנד של (66%) קברנה סוביניון, מרלו וקברנה פרנק שיושן כשנה בעץ. זהו ממסך חביב, בעל גוף לא כבד, נעים מאוד לשתיה ולא מתיימר. הוא יתאים לגבינות קשות וגבינות עיזים ואפשר בהחלט להגיש אותו מעט מקורר.
צפרירים זינפנדל 2012 היה פירותי, מושפע לא מעט מההתיישנות שלו בחבית, אבל נעים ולא כבד מדי.
עמק האלה
שרדונה 2012: יין מעט 'שמנוני' מתובל ובעל חמיצות טובה. מרגישים את השפעת העץ, אבל היא לא אגרסיבית ובסך הכל זהו שרדונה מאוד נעים. 13.5% אלכוהול. 85 ש"ח.
Evered 2012: קברנה סוביניון – 85% – ומרלו. האף מעט סגור. הפה טוב ומאוזן, טאני כהלכה, עם חמיצות טובה. מעט עץ, בכלל לא נורא. מחירו של היין הוא 55 ש"ח. אפשר למצוא אותו גם במחירים נמוכים יותר, אבל גם במחיר המלא הוא מציאה אמיתית.
מרלו 2013: יופי של מרלו. פה חלק, קצת מתובל עם חמיצות טובה ואיזון. הוא מעט אלכוהולי, אבל בהחלט לא נורא. צעיר להחריד – אפשר בשקט להשכיב לשנתיים-שלוש ואולי יותר. 100 ש"ח.
יקב מוני
כל יינות היקב שהוצגו נמכרים ב- 80 ש"ח – מלבן ועד אדום: הם כולם מסדרת הריזרב של היקב. ראויים לציון השרדונה שהיה כחצי שנה בעץ ומציג חמיצות טובה וסיומת מרשימה. הקברנה סוביניון 2011 הוא יין מעודן, טעים מאוד ועשוי היטב וגם הוא בעל חמיצות טובה.
כרם ברק
מהיקבים הצעירים והפחות מוכרים. הוא שייך לבני משפחת רוזנברג, שכמו צפרירים, מייצרים היום כ- 5000 בקבוקים בשנה. הם הציגו פרנץ' קולומבאר משני בצירים ושני יינות אדומים משני בצירים.
הקולומבר לא ברור. הוא עובר תסיסה והתבגרות של שנה בחביות, מה שמאוד מורגש. היין מבציר 2012 היה בעל חמיצות נמוכה מדי וחבל. קולומבר הוא ענב בעל חמיצות טבעית גבוהה, וגם אחרי שנה וחצי-שנתיים מהבציר, הייתי מצפה למצוא בו יותר רעננות. היין מבציר 2013 היה טוב וקצת רענן יותר, אבל ב- 90 ש"ח ישנם המון יינות לבנים שהייתי קונה, לפני זה.
שני היינות האדומים מוצלחים יותר: "אדום" 2011 – בלנד של קברנה סוביניון, מרלו ושיראז – היה מאוד פלפל ירוק, על רקע של פרי כהה. הפה עגול, טוב, ובעל חמיצות טובה. זהו יין מאוזן וטוב, במחיר של 95 ש"ח לבקבוק.
"אדום" 2012 מכיל קברנה סוביניון, סירה ופטיט סירה. הוא היה מאוד בשרני, חלק ופחות ירוק מקודמו. זהו יין מאוזן, בעל חמיצות גבוהה ורעננות.
צרעה
הרי יהודה לבן 2013: יין נעים, בעל חמיצות גבוהה, שמזכיר בסך-כל שלו מין סוכריית לימון עדינה.
הרי יהודה אדום 2012: שומר על אותו אופי שחור-כהה, עם חמיצות מאוזנת מאוד וסיומת יבשה. יופי של יין.
שורש 2012: האף הראשון מצוין ומרגישים מיד שמדובר ביין מורכב. הוא מפתה מאוד ומזמין. הפה בעל חמיצות טובה, טאני, וסוגר יין מעניין וטוב.
Sphera
יקב היינות הלבנים של דורון וסימה רב-הון עושה רק טוב. לאחרונה טעמתי את היינות של היקב באירוע להשקת ה- White Signature החדש של היקב. את היין הזה לא תמצאו כאן, אבל כן תמצאו שני יינות אחרים, מוצלחים מאוד:
First Page 2013: בלנד שמרבית היינות שמרכיבים אותו לא עוברים חבית (70% נירוסטה). הוא ממש מתפרץ מכל כיוון, מאוד מגוון באף ויבש להחריד בפה. מהיינות הלבנים שאפשר – ורצוי – ליישן, לפחות שנה.
שרדונה 2013: אשכולית, פסיפלורה – פירותי מאוד, ועדיין חד וחומצי. קצת שמריות. יין מתובל ועוצמתי. לשתות קר או ליישן קצת.
צובה
מצודה סוביניון בלאן:סמיון 2013. נירוסטה וחבית, חצי-חצי. יופי של אף לאוהבי הסגנון הפרחוני מאוד וזה שלא חושף את הירקרקות הסוביניון-בלאנית. הפה עגול, קצת מתובל וסוכרייתי מתקתק, אבל סוג של יין שיתאים לכל חיך.
מצודה 2011: שנתיים בעץ. בלנד של קברנה סוביניון, מרלו וק' פרנק שיש לו אופי בשרני, מלווה במעט ירקרקות. סיומת טובה עם קצת מרירות.
יקב ענתות
סנג'ובזה 2010: ענבים מגבעת עדה. ליין יש אופי זני, טאנינים טובים וסיומת בינונית. השיראז משל היקב היה מתובל, אבל לא אופייני לזן.
קסטל
שרדונה קסטל C 2013. את היין מבציר 2012 מאוד אהבתי וכאן ישנו משהו שונה ואחר. זהו C מצוין, עדיין צעיר ועול ימים, עם מורכבות מעניינת ומינרליות טובה. על אותו רקע "עץ" שמכירים מהשרדונה של היקב בכל שנה, יש בו משהו חד מאוד, אינטנסיבי. אני לא בטוח שאני יודע להגדיר את זה, אבל יש לי הרגשה שזה הולך להיות אחד מה- C הטובים ביותר שהיקב ייצר עד היום.
את הגראנד וין 2012 אני רוצה להניח בצד: הוא חדש ונראה לי שצריך עוד זמן, לפני שמתייחסים אליו. לעומת זה, הפטי קסטל 2012 הוא המון-המון יין. יש בו הרבה פרי ורוחב והוא באמת מרשים, יחסית ליין 'תווית שניה'. הפטי קסטל 2012 עולה כ- 100 ש"ח, ולצד שני היינות הלבנים של ספרה וה- Evered של עמק האלה הוא קניה לא פחות מאשר פנטסטית.
הפסטיבל ייפתח באירוע מרכזי חגיגי שיתקיים ביום חמישי ה-23.10 החל מהשעה 19:00, בפארק מיני ישראל. באירוע יציגו כ-26 יקבים מהאזור כולו. המבקרים יוכלו לטעום ממבחר יינות ולהכיר את הייניים ובעלי היקבים, סביב שולחנות בר בליווי של מוסיקה חיה. עלות הכניסה: 60 ₪ כולל כוס יין וטעימות ללא הגבלה.
סיורים יתקיימו במשך ארבעה ימי שישי בין התאריכים 24.10-14.11 וכוללים הסעה מאורגנת, וביקור בשלושה יקבים בליווי מדריך שיסביר על כל יקב ועל היינות אותם יטעמו המשתתפים בסיור. עלות כל סיור: 100 ש"ח לאדם. פרטים ורישום באתר האינטרנט: http://tour-yehuda.org.il .
צילום "שער": כרמי יקב האלה – מאתר היקב.