חוק ההגבלות על פרסום אלכוהול – כולל יין ובירה – נכנס לתוקף לפני כמה ימים. לצערנו הוא כולל גם את הפרסום באינטרנט, מה שמעלה כמה שאלות מעניינות. בתוכן, למשל, גם השאלה שבכותרת
היום בבוקר נערך במשרדי המועצה לגפן יין דיון בנושא פרסום ופרסומות באתרי אינטרנט ובפרסומים מקצועיים. בדיון עלו כמה שאלות מעניינות, ולמרות שאני לא מתכוון להביא כאן תקציר של הדיון הזה, אני כן רוצה להעלות כמה שאלות אחרות ולהראות עד כמה החוק – במתכונתו הנוכחית – בלתי אפשרי. הבאתי כאן כמה פרסומים ברשת, שהופכים את המפרסמים אותם לכאורה לעבריינים. זאת, כדי שכולנו נבין את הקף הדברים. האם כל מי שעושה "share" גם בהכרח מפרסם? האם בעלי יקב כלשהו אחראי למה שנעשה בדף שלו, כולל המלצות או ביקורות גולשים, ולא רק פרסומים שלו עצמו?
קחו למשל את התמונות הבאות:
1. פרסום באתר ייעודי (של גוף ממשלתי ישראלי) שמעודד אנשים לבוא ולצרוך יין, מפרסם כתבות בנושא ואף משמש "דף נחיתה" לפרסומים שונים בפייסבוק. אין מילת אזהרה.
2. פרסום של משווקת של אחד היקבים, שמזמינה ל'יקב פתוח' בשבועות. האם זו נחשבת פרסומת מסחרית?
3. בעניין זה: יקב שמזמין לאירוע שבו טועמים את היינות שלו: האם זו מודעת פרסומת או לא?
4. פרסום שמעודד אתכם ל"לייקק" ולשתף מודעה של מארגני הכינוס מסעיף (1). האם שיתוף המודעה הזו הופך אתכם לעבריינים, כיון שהדף שלכם הוא 'אמצעי פרסום אלקטרוני'?
אני מעלה את השאלות – אתם מוזמנים לתת ייעוץ משפטי.