מחקר חדש מאוסטרליה מגלה שהענב הספרדי הוא זה שנוטעים ממנו הכי הרבה בשנים האחרונות. מה? למה? איך זה יכול להיות ומה קורה עם יתר הזנים ונטיעות עולמיות בכלל?
טוב. קודם כל צפירת הרגעה: קברנה סוביניון נמצא במקום הראשון בתפוצה. מאידך, נטיעות הטמפרניו שולשו בשנים שבין 2000 ל- 2010, והיום כרמי טמפרניו משתרעים על פני 140,000 הקטאר – מקום רביעי בעולם. הצמד-חמד קברנה סוביניון-רלו הכפילו את השטחחים שלהם בשנים האלה והיום הם במקומות הראשון והשני – עליה מהמקומות השביעי והשמיני. זן הסירה חביבנו קפ. קפיצה גדולה וניתר מהמקום ה- 35 למקום השישי בשנים האלה, בעוד סוביניון בלאן ופינו נואר כמעט שהגיעו לעשירייה הראשונה. המפסיד הגדול? ה- Airén, שעבר מהמקום הראשון לשלישי.
הבשורות הפחות טובות הן שסך כל שטחי הכרמים ירד ב- 6% בעשור שעד 2010, וזה לא מעט, בהתחשב בירידה של 8% שהייתה בשנות ה- 90. ספרד ופורטוגל מובילות את הנפילה הזו עם 13% ו 20%, בהתאמה. ה- OIV מדווח על ירידה בנטיעות של 150,000 הקטאר בשנת 2013. למרות זאת, תפוקת היין בעולם חזרה לשעורה בשנת 2006, עם גדילה של אחוזים בודדים במדינות העולם הישן כמו ספרד, איטליה וצרפת. הצריכה לא השתנתה בהרבה ומי שמצילים את התעשייה הם כמובן השוקים החדשים. בעיות הספקת היין בפשוט שחוו בעולם ב- 2012 צפויות עדיין להמשיך לתוך 2013, אבל הדברים אמורים להתאזן.
בהקשר הכרמים הנעקרים, ארצות הברית מייצרת יותר יין, לפי ה- OIV, אבל ממש השבוע פרסם בלומברג דו"ח שמראה על עקירת כרמים מסיבית באחד המקומות שדווקא פרחו בעשור שעד 2010: קליפורניה. שם, מצוקת מים קשה מביאה כורמים רבים לוותר על הכרמים ולעבור לגידול שקדים ואגוזים שונים. קליפורניה הפכה בשנים האחרונות ליצואנית הבוטנה – פיסטוק – הגדולה ביותר בעולם, וכולנו מכירים את המושג "אגוזי קליפורניה" בכלל. שיעור העקירות מגיע ל- 15 – 20 אלף אייקר (60 – 80 אלף דונם), כשסך הכל נטועים משהו כמו 550 אלף אייקר כרמים בקליפורניה. ייצור היין במדינה מהווה 88% מסך היין שמיוצר בארה"ב – 22 מליארד דולר בשווי, מתוך 35 מליארד דולר ערך היין בארה"ב בכלל (ערכי 2012).
סך כל החלק של ענבים אדומים עלה בעולם והם מהווים היום 55% מהנטיעות. כנראה שזה ישתנה אחרי שיעדכנו את ערכי השוק הישראלי.