אודי קפלן, מנכ"ל יקבי עמק האלה מציג תדמית חדשה ולין גולד, הייננית, מציגה את היין הראשון שהוא כולו שלה
יקבי עמק האלה מקיימים אלה מכירת גראז' של יינות מבצירים קודמים, יינות שהוחזרו מחנויות ולהם תוויות פגומות ועוד. הזדמנות מצוינת לקנות כמה בקבוקי יין משובחים מבצירים כמו 2003, 2004 ושנים אחרות, במחירים מיוחדים. פרטים מלאים בלוח האירועים – גראז' סייל עמק האלה.
אחת הסיבות לגראז' סייל, אומר אודי קפלן, מנכ"ל היקב, היא הוצאתן לגמלאות של תוויות היין הקיימות, שמלוות את היינות והיקב מיום הקמתו. "הרגשנו שיש יותר מדי תוויות מסוגים וממינים שונים בשוק, והחלטנו שחייבים לעשות סדר." הוא מסביר. "היקב ימשיך וישמור על הלוגו המרובע, המוכר והמזוהה מאוד. התוויות יהיו מרובעות גם הן – לא עוד צורת המגן המוכרת – בגווני לבן-קרם ושחור. הסדרה הגבוהה – VC תקבל תוויות שחורות וקפסולה זהובה, וסדרת עמק האלה – תוויות לבנות-קרם וקפסולה אפורה. אבר-רד, יין ה- value של היקב, יבוקבד עדיין בתווית נפרדת, עם קפסולה אדומה."
ובתחום היין, מה חדש?
לא מזמן טעמתי כמה יינות שנמצאים במרתפי היקב בהכנה, בתוכם יינות מבעבעים חדשים מבוססי שרדונה, פינו נואר חדש ועוד כמה דברים. הרוב המכריע היה טעימת חביות או מכלים, והעניין הגדול בטעימה הזאת היה לנסות ולהבין את הכיוון שגולד מתכוונת לקחת. אני לא חושב שהצלחתי, אבל היא אומרת שהכוונה שלה היא בראש ובראשונה לשמור שהיינות יהיו מזוהים עם יקבי עמק האלה – בעלי סגנון שיאפיין את היקב. בכל מקרה, אחרי יציאת היין ה"עצמאי" הראשון, אני חושב שאפשר להפסיק לשאול 'מה את חושבת שיקרה'. השאלה הזאת נענתה אתמול ב"למה אתה מודאג?", ודי לחכימא. (את הטעימה ההיא סיכם אלדד לוי בכשרון רב)
איך היין?
עמק האלה סוביניון בלאן 2011
מכיל 10% סמיון שהתיישן בעץ משומש. תחושת החמיצות של היין ירדה קצת והתמתנה – טעמתי אותו כאמור עוד בתחילת יוני – אבל זה עדיין סוביניון בלאן חד ומתובל, עם טיפה "עיגול" בפה. אחרי כמה דקות היין מוציא גוונים ירקרקים של אספרגוס, מעט מינרליות וקצת אלכוהול. הענבים מנס הרים, כרם גבוה עם הבדלי טמפרטורת יום-לילה גדולים, מה שעושה טוב לענבים הלבנים. בסך הכל זהו יין רענן וטוב, עם אופי סתווי.
שרדונה 2010
(מטעימה אחרת, ביולי) טוב, אלגנטי ויבש. איזון טוב מאוד בין הפרי והעץ, בעשיה מאופקת למדי. סיומת בינונית, קצת טאנית, מעט מתובלת.
רוזה 2010
(מטעימה אחרת, ביולי) אף יחסית סגור ליין מסוג זה. מתקתק, בעל חמיצות טובה ואיזון כללי מצוין. מתאים לשתיה עם אוכל מתובל. לקרר היטב.
עמק האלה קברנה פרנק 2009
מכיל 15% מרלו. האף מאוד ארומתי, אבל מגלה הרבה מאוד עץ: חידודי עפרון, גרפיט. מעט ירקרקות – לא מודגשת, וכזאת שמספיקה כדי לבדל את היין מקברנה סוביניון, נניח. נראה לי שעם כל זה שמדובר ביין מבציר בן שלוש שנים, העץ והפרי עדיין לא מחוברים יחד, מה שעוד יקרה. כרגיל אצל דורון רב-הון, שהיה היינן של היין הזה, דברים לוקחים זמן. בכל מקרה: הפה עגול, די חלק ומאוד טאני. חמיצות גבוהה, סיומת ארוכה עם מרירות קלה וטיפה אלכוהול.
עמק האלה מרלו 2007
שימו לב לשנת הבציר: 2007 – ולא מדובר ביין ארכיון: מרלו מצוין. מאוד ארומתי, ומאוד מעניין, עם כיוונים שהוא לוקח לצד המתבגר של היין – מפתח טעמים בשרניים-אדמתיים. יש בו משהו סוכרייתי, בלי להסחף לריבתיות או מתקתקות, אלא נגיעה בלבד. גוף מלא,הפה עגול, רך ומאוד נעים, עם חמיצות טובה וטאנינים מאוזנים. הסיומת מאוד ארוכה, ומה שפוגע בה היא טיפה כהילות. over all זה אחד מיינות המרלו הטובים שיצאו פה בשנתיים האחרונות, בוודאי ובדוואי שבסדרת ביניים, במחיר נמוך מ- 100 ש"ח.
עמק האלה סירה 2007
(מטעימה אחרת, ביולי) אף פרחוני, מעט מחוזר – מתפוגג בקלות. פה מדהים! אלגנטי, חלק מאוד, מתובל מאוד. טאנינים מצוינים וסיומת שסוגרת את היין עם פלפל שחור. גם פה, כמו המרלו, זה אחד מיינות הסירה היותר טובים שתמצאו בארץ.