סוסון ים ג'יימס – טעימת אורך

השנין בלאן של סוסון ים הוא היין הראשון שהופק בישראל מהזן הזה בעידן החדש של יקבי הבוטיק והלאה. כיצד הוא מחזיק לאורך השנים, ואיך נראה כרגע העתיד שלו? לפני משהו כמו עשר שנים, במוזיאון רמת גן ובאווירה שונה לגמרי מאלה של השקות יין בדרך כלל, הציג זאב דוניה את השנין בלאן שלו בצורה רשמית. זה היה במוזיאון רמת גן, בחלל 'נקי' ולבן עם כמה יצירות אמנות סביב. השם שבו בחר זאב הוא ג'יימס, על שמו של רוני ג'יימס, המייסד של יקב צרעה, ידידו והמנטור של זאב, במידה די רבה. במשך השנים מאז, הג'יימס השתנה לא מעט. היין הראשון נעשה בעזרתו של יינן דרום אפריקאי בשם טדי הול, ומשם והלאה נעשו שינויים משינויים שונים, אבל העיקר היה בכמויות היין; אלה הגיעו לשיאן והיו כ- 5,500 ליטר, די בתחילת הדרך. כללית, הפרי נבצר בארבעה מועדים שונים (הכרם מחולק לארבע חלקות, לפי מאפייני הפרי) ולאחר הצללה, המיץ הולך לחביות לשם התססה.

כמויות הולכות ויורדות של יין כרם השנין בלאן שממנו לוקח דוניה את עיקר הפרי ממוקם בקדרון, בבעלות משפחת לנגר. זהו כרם מאוד ותיק – כיום בן 45 שנים – שהולך ומניב פחות ופחות. בשנה שעברה החליטו ברוך לנגר וזאב להיכנס למהלך של שיקום הכרם, כדי לנסות ולקבל ממנו שוב כמויות ראויות של פרי איכותי. המהלך הזה, אומר לנגר, ישבית בשנים הקרובות רבע מהכרם בכל שנה, לפחות, כיון שהטיפול מבוסס על קיצוץ זמורות עד ממש לגזע הגפן, ומן הסתם אין אז פרי. ליקב כמו סוסון ים, שהג'יימס הוא היין הלבן המשמעותי שלו – ואחד מהיינות האייקוניים, שמסמלים אותו – מדובר בהקרבה לא קטנה. ואם דיברנו על 5,500 ליטר בשנות השיא, אזי בשנת 2016 – שנת הבציר שמושקת עכשיו – מדובר כבר על כ- 3,300 בקבוקים בלבד, כאשר בציר 2017 היה נמוך בשליש, ו- 2018 נמוך ממש: יבול של חמישים אחוזים בלבד מהפרי, מכרם שממילא נותן יבול נמוך; דוניה הגדיר את זה "התמוטטות".

למה להתאמץ?

המאמץ שווה את העניין, כיון שמדובר בפרי איכותי – כאשר יש פרי והוא תקין. אפשר בהחלט לחוש גם ביין, אם הפרי מגיע מכרם צעיר ומגפנים בוגרות, בהשוואה לפרי שמגיע מגפנים צעירות יותר. כפי שנראה מיד, מדובר ביינות מצוינים, שמחזיקים מעמד שנים רבות ומתפתחים יפה מאוד. מה יהא הלאה על היין? הכרם עובר שיקום, כאמור, ולפחות מהבחינה הזו יש תקווה. איך משפחות דוניה ולנגר מחזיקות מעמד עם כמויות כל כך קטנות של יין מתווית כל כך חשובה ליקב, נשגב מבינתי. כשאני מסתכל על מחיר היין הזה ומשווה אותו ליינות שעליהם יש מי שמבקשים 150 ש"ח וצפונה, אני יכול רק לברך "מזל ש…", ולקוות ששני השותפים לעשייה יוכלו להתמיד בה. אז איך היין? באופן כללי מצוין. אורלי וזאב דוניה הטעימו מגוון בצירים של היין הזה, וכולם עומדים בשורה אחת עם היינות הטובים ביותר. הם מתבגרים יפה ומקבלים טונים של יינות אירופיים, עם עושר טעמים ונדיבות-גוף ופאלט. אני מציע לקרר את היינות האלה היטב ולהניח להם להתחמם מעט בכוס, כדי לחוש בצורה בה הם מתפתחים והולכים. סוסון ים ג'יימס 2016 הבציר החדש של היין: הפה עגול מאוד. היין עשיר בריחות וטעמים של שסק ותאנים מיובשות. החומציות טובה מאוד ומעודנת, משולבת היטב ביין שמעניק תחושת "מלאות" טובה בפה. הסיומת מאוד ארוכה, יבשה ומתובלת. יין לטווח מאוד ארוך, להערכתי. (93) סוסון ים ג'יימס 2015 הפה עגול, אבל לא רחב כמו ה- 2016. חומציות יחסית גבוהה במתקפה, קצת תחושה של טאניות או בוסריות וחומציות גם בסיומת. הוא נראה קצת סגור כרגע, אבל גם כאשר הוא נפתח הוא פחות מלא. ועדיין: זהו יין טוב מאוד, מינרלי. (89/90) סוסון ים ג'יימס 2014 האף מצוין! מרגיש ממש פרי אירופי, ולא ישראלי. זהו יין בוגר, מינרלי ועשיר. הפה עגול וסופר חלק במתקפה, מלא מאוד בהמשך וחומצי. טיפה טאני. סיומת מאוד ארוכה. לשמור (92) סוסון ים ג'יימס 2013 אף עשיר וטוב, בוגר; פחות עוצמתי מה -2014. הפה מלא באותה צורה, מתובל היטב ובעל חומציות גבוהה. הוא מתחיל להראות נימות בוגרות – קרקעית יער וקצת פטריות. הסיומת מאוד ארוכה וטובה. נשאר מעט במלאי. (92) סוסון ים ג'יימס 2012 מעניין: האף הרבה יותר מאופק – מאופק עוד יותר מה- 2013 ובוודאי שמה- 2014. הפה עגול, מאוד אלגנטי עם חומציות 'חיה'. סיומת ארוכה מאוד, וטובה. יין צעיר באופיו ויכול להחזיק עוד זמן (יש עוד כמות ממש קטנה במלאי). (91)