אם העלאות המיסים, המיתון הכלכלי ורדיפות האלכוהול לא הספיקו, עכשיו באים גם החוליגנים של לונדון ומוסיפים שמן על המדורה – תרתי משמע
בעלי פאבים בלונדון מדווחים על פאבים שנבזזים ונשרפים. רשת JD Wetherspoon החליטה לסגור 15 – 20 פאבים שלה, אחרי שאחד מהפאבים שלה – ה- Great Harry – נשרף כולו (סרטון, כאן).
פאב אחר שנבזז ונשרף – Old Fox and Hounds (מרשת גרין קינג, בתמונה) – נמצא בקרוידון, בסאריי. בעל הפאב תאר ל- BBC איך פינה את היושבים בפאב שלו – כולל גברת אחת בת 90, לקוחה קבועה של הפאב, שבאה ל'תה ועוגיות' – ושניות אחר כך פרצו לתוכו כ- 200 בוזזים, ופרקו את המקום.
בפאבים אחרים הפכו האורחים למטרה לשוד אלים, ואז נבזז גם הפאב. אלימות ושוד לא פסחו גם על אורחיו של השף ברט גרהם, במסעדת ה- Ledbury ב- Notting Hill: שני הכוכבים של המסעדה מושכים אליה קהל מבוסס, יש להניח: האורחים נשדדו והמסעדה נבזזה. גורל דומה עבר גם על מוסדות אחרים בנוטיג היל, בינהם ה-Walmer Castle וה- Bumpkin והמסעדה של יותם אוטולנגי – Ottolenghi, שמגיש אוכל ישראלי בלב נוטינג היל.
זה נראה לנו אולי בעל משמעות קטנה – אז אוקיי, בין חנויות מכשירי החשמל וסופרים שדדו גם כמה פאבים ושרפו אותם – אבל לאנגלים זאת משמעות אחרת לגמרי: הפאבים הם לב קהילתי ומרכז תרבותי, יותר מכל דבר אחר. מקום כזה יכול לא רק להעסיק 40 – 50 עובדים מבני הקהילה המקומית, אלא להיות גם מקום כינוס. זה משהו שנטוע עמוק בלב החברה האנגלית. הזעזוע שעולה מהדיווחים מלונדון הוא לא רק מהעדר כבוד מינימלי לחיי אדם או רכוש, אלא למה שאנשים תופסים כאובדן – או תחילת האובדן – של דרך חיים ותרבות שלמה.
צילום: Ewan M.