אני לא מבין מה כולם – כולל אנשי הממשלה – מתממים. מה? זה לא ברור, שכשמשאירים לחתול לשמור על השמנת, הוא ישמור על כולה לעצמו? זה מה שנעשה בשוק החלב בישראל, שכך הוא פועל ועובד, ולא לטובת הצרכנים. תחרימו את מי ואת מה שאתם רוצים. זה לא משנה אם יחזירו את מחירי הקוטג' לפיקוח או שלא, וזה לא חשוב אם ישיבו את שיבת ציון. כל עוד השיטה הזאת תעבוד – לא ישתנה כאן כלום.
לפני כמה שנים, כשנכנסתי לענייני החלב והגבינה, גיליתי כמה דברים שהפתיעו אותי. הדברים נוגעים למבנה של משק החלב, שבשנים האחרונות עבר רפורמה כלשהי, שרק היטיבה עם הגדולים, אבל זה עניין לענות בו במקום אחר.
מועצת ההגנה
משק החלב שלנו בנוי על בסיס ובאופן מקביל לענפים חקלאיים אחרים, שהיו מבוססים במשך שנים רבות על מועצות שונות. חובבי היין שביננו מכירים את 'מועצת גפן יין', וקיימות מועצות נוספות לירקות ופירות, לפרחים (אוחדו), לדבש ועוד. מועצות אלה מכתיבות את המחירים שמשולמים לחקלאי, מסדירות את כמויות הייצור ואמורות לפעול לקידום הענף והעוסקים בו. דבש, למשל, נתון למיסי יבוא של 11.73 ש"ח לקילו (עד 255% ממחירו). אתם יודעים כמה עולה חצי קילו דבש בארצות הברית? נכון לחודש מאי, הממוצע שם עמד על 5.04$. כמה זה? 18 ש"ח? מחיר סיטוני ממוצע בארה"ב (שמייבאת את רוב הדבש שלה, בכלל), עמד על 3.75$. בקנייה בכמויות, מחיר CIF של ½ קילו דבש עמד על 1.5$ בלבד, בממוצע עולמי. בישראל, קילו דבש לא יקר, של יד מרדכי (שטראוס), עולה 40 ש"ח לצרכן. דבש ישראלי, כמובן. (מקור: מועצת הדבש האמריקאית)
מועצת החלב ומחירי החלב
מועצת החלב והבשר היא אחת המועצות החזקות והעשירות שבין המועצות האלה, וחייבים לאמר שהיא לאו דווקא ה'אשמה' בעניין הזה, הפעם, למרות שיש כלפיה הרבה מאוד טענות. מועצת החלב עושה הרבה לקידום צריכת החלב בישראל ובכך היא גם ממלאת לפחות את תפקידה כלפי היצרנים שמממנים אותה.
אבל נחזור למחירים, ולשיטה שבה פועל שוק החלב.
אמרתי, שמחירי החלב נתונים לפיקוח של מועצת החלב. אלה מושפעים לכאורה מכמויות החלב שיש בשוק, אבל לא רק: הם מושפעים למשל גם ממחירי הבשר. תכף נבין איך.
בישראל אין שיווק של חלב לא מפוסטר. כמעט כל החלב מקורו ברפתות של מושבים וקיבוצים, שעד לפני כמה שנים, היו בחלקם בעלים של תנובה. החוק והתקנות אמרו שאת החלב – גם למחלבות המתחרות בה – מחלקת תנובה ורק היא, לפי מכסות וכמויות שנקבעות מראש. גם אם מחלבה נמצאת בקיבוץ או מושב שיש להם רפת, ואפילו אם תהליכי ההפרטה הפכו אותן לחברות בע"מ, היא חייבת קודם כל אישור של מועצת החלב למכירת החלב של הרפת שלה, מה שאומר מעשית למכור את החלב לתנובה, לפי אותו מחיר שנקבע על ידי מועצת החלב. אחר כך, היא תוכל לקנות חלב מתנובה, במחיר אחר, מן הסתם. מתקיימת מכירה של חלב מחוץ למנגנון הזה, אבל היא זניחה, בהשוואה לסך הכל, והיא לעיתים גם מחתרתית: מדובר במכירה בכמויות קטנות, שרפתנים רושמים בכל מיני דרכים או לא רושמים בכלל. מדובר – צריך לזכור – בחלב בקר. חלב עיזים מתנהל בצורה אחרת.
עכשיו: אם אתם רוצים לייצר חלב, אתם יכולים, אבל אתם צריכים אישור של משרד החקלאות. שמעתם על המושג "מכסות"? אז הנה, תקבלו מכסה. המכסות – שאותן קובעת הממשלה – נקבעות לפי המצב בשוק. אם יש עודף, תקבלו מכסה קטנה יותר. אם יש חוסר – תוכלו לינוק יותר מהפרות. זה לא ממש שוק חופשי, במובן שהוא לא מאפשר למחלבות טובות יותר, שמפיקות חלב באיכות טובה יותר, נניח, להפיק יותר חלב. יותר מזה: מכסות החלב לא נקבעות על פי המצב בשטח, אלא על פי הערכת הדרישות. משרד החקלאות מעריך שבשנה הבאה ישתו יותר או פחות חלב, ולפי ההערכה הזאת עובדים. אם קורה, כמו שקרה בשנת 2010, שגל חום הוריד את תפוקת החלב של הפרות ב- 15%, למחלבות אין אפשרות לגבות את הנעשה ולהתאים את התפוקות שלהן, כיון שהן בנויות לספק X דרישה. ואגב, אם במקרה או שלא, מחלבה ייצרה יותר חלב מהמכסה שלה, ונוצר מצב של עודף ייצור, העודף הזה לא מתקזז: הוא עובר לשנה הבאה. כאן נוצר דיסוננס, כי מועצת החלב – שפועלת עבור חבריה, החלבנים והרפתנים – רוצה לייצר מקסימום חלב שאפשר. למה זה? כי הם ממילא יקבלו את מחיר החלב המקסימלי, ולכן כדאי להם לייצר יותר חלב, גם אם השוק לא צריך אותו.
פעם היו מוטלים קנסות על רפתות שייצרו חלב מעבר למכסה, אבל זה כבר לא ממש נכון. זה נכון שמחיר חלב-עודפים הוא לא מחיר המקסימלי, אבל היי, אם יש לכם רפת גדולה, ואתם כבר ממילא מאכילים את הפרות, מה אכפת לכם? אז תקבלו קצת פחות, מה קרה? ככה למשל מתחזקות הרפתות הגדולות (שממילא כבר רק הן יכולות לעמוד בתנאי הרפורמה של משק החלב).
יותר מזה: זכרו שאם אתם יצרני גבינה, אתם עדיין חייבים לקנות מתנובה את החלב. לא נעשה שקלול של המחיר שלו, שיכול להביא את מחירו לשעור נמוך יותר, אם מוכנס בחשבון גם מחיר חלב עודפים. לא ולא: אתם תקנו במחיר ה"נכון" ותנובה, את העודפים, תייצא בצורת גבינה צהובה או אבקת חלב. שאלתם למה הקוטג' יותר זול בחו"ל מאשר בארץ? אולי כי לכאורה זאת דרך לייצא חלב-עודפים זול, שמסובסד על ידי המדינה, גם אם המחיר הוא מחיר עלות, או הפסד. You simply can't lose, hey?
מלבד ביקוש, מחיר החלב – שמתעדכן כל כמה חודשים – תלוי גם בגורמים אחרים. למשל, עלויות הייצור. מחיר האוכל לפרות עלה? מחיר החלב יעלה. מחירי האנרגיה עולים? יכול להיות שתקבלו פיצוי גם דרך הליטר. מחירי הבשר יורדים? יעלו את מחירי החלב. רגע, למה? כי בתחשיב של ניהול רפת, לוקחים בחשבון כמה הרפתן מקבל עבור בן בקר שהולך לשחיטה. אם מחיר הבשר נמוך, הוא מקבל פחות עבור העגל שלו, או הפרה ששוחטים, וחייבים לפצות אותו איכשהו. ומה קורה כשמחירי הבשר עולים? חה.
יבוא חלב, גבינה או חמאה
קצת מספרים: מכס על חלב ושמנת – 153%. מכס על אבקת חלב – 212%, חמאה – 140%. (קיימים סיווגים שונים, אבל זאת התמונה הכללית). מוצרי גבן (כמו דמויי הפטה, עם השומן הצמחי- 0% עד 40%, תלוי על מה מדברים).
הזכרתי את מחסור החלב שנוצר בשנה שעברה, בגלל הקיץ המוטרף שהיה כאן, ובכל אירופה. מי שזוכר, האפקט הראשי היה של העלמות החמאה מהמדפים. פתאום אי אפשר היה למצוא חמאה בשום מקום. זוכרים את זה?
הסיבה לזה היא, שגם בחמאה, ישראל מתנהלת על בסיס מכסות שמקלות את עלויות המכס, למשל. לא כל אחד יכול לייבא או לייצר כמה שהוא רוצה. למה? בגלל אותו מבנה של שוק החלב. כל אחד יכול להגיש בקשה ליבוא חמאה, ואם הוא עומד בקריטריונים, הוא מקבל מכסה. בישראל, יש כמה מאות (!) יבואני חמאה, וכמה מאות מהם לא נגעו בחמאה מחוץ לכתלי הסופרמרקט הקרוב למקום מגוריהם. הם מקבלים את המכסות, ומוכרים אותן למאכערים, שמוכרים אותן למי שבאמת מייבאים חמאה.
הבנתם? מוכרים את המכסות – לא את החמאה. ומי ישלם? בנון ישלם?
בשנה שעברה, הרבה אחרי שנוצר המחסור, ומחירי החמאה עלו, הגיבה הממשלה והעלתה את מכסות היבוא בשלב מסוים. זה קרה הרבה אחרי שהמחירים כבר האמירו, והרבה אחרי שהתחלנו למצוא 'ממרחי חמאה' שנמכרו כחמאה, בעיקר לשוק המוסדי ולמסעדות. מוצרים עם שומן צמחי, שהמכס עליהם שונה לגמרי, העלות שלהם נמוכה הרבה יותר ומבחינת טעם הם פשוט לא חמאה.
ואגב, כל אותן מכסות יועדו במקור להגן על יצרני החמאה המקומיים. אתם יודעים מי הם יבואני החמאה הגדולים במשק? אתן לכם רמז: תרימו טלפון לכמה מחלבות גדולות, ותשאלו שם…
אבקת חלב ותחרות
ועוד משהו 'קטן' על שנת 2010, אותה שנה חמה, שבה ירדה תפוקת החלב:
בספטמבר 2010 פרסם מעריב ידיעה, לפיה, למרות שיש 15% חלב בשוק, תנובה מייבשת חלב לאבקת חלב. שימו לב: נוצר מחסור, מחירי מוצרי הגבינה והחלב עלו ואילו תנובה ייבשה חלב, למוצר זול. טרה נזעקה ואמרה שהמחסור בחומרי גלם הפריע לה להתחרות בשוק ולעשות מבצעים, להכניס מוצרים חדשים ועוד. “למה תנובה מייבשת אותנו?” השתמע מהכתבה. תנובה אמרה ש"אופס, היתה טעות נקודתית, ופיצינו.”
אבל השיטה – השיטה רקובה מיסודה.
מפעל אבקת החלב של תנובה (באזור תעשייה תבור), הוא היחיד בארץ, למיטב ידיעתי. תנובה טוענת שהוא גורם לה הפסדים, אבל היא ממשיכה להפעיל אותו מסיבות "סנטימנטליות" כלשהן. אם זה המצב, למה יש כל כך הרבה "רכיבי חלב נוכרי" על מוצרי חלב בישראל? עם כל המס והכל, לא יותר זול לקנות כאן, מאשר לקנות מפרונטרה, הניו זילנדית, למשל?
אבקת חלב הולכת בעיקר לייצור שוקולד ולמוצרים 'חלביים' אחרים. שאלתם את עצמכם פעם למה קוראים לגלידות מסוימות "חלבית"? האם זה בגלל שיש בהן חלב? כן, בטח. חפשו למשל מה כתוב על הגלידות שאתם קונים בסופר.
בישראל, אבקת חלב מוצאת את דרכה גם להרבה מאוד מהגבינות שלנו. לא הייתם מאמינים כמה אבקת חלב ("מוצקי חלב") יש בגבינות, כולל גבינות של מחלבות "בוטיק מסחריות" שלא הייתם מאמינים עליהן. ככלל, על אבקת חלב כבר כתבתי בעבר (עם רן בוק, בוואינט), אבל הייתי מצפה שמועצת החלב תעשה משהו למנוע את השימוש הכל כך נפוץ באבקת חלב.
לי זה נראה כאילו שיש כאן איזה סוג של loop, שבו אפשר לא רק לווסת את מחירי החלב, אלא גם לפצות תאגידים גדולים על אובדן הכנסות משיטה קיימת. זאת רק תאוריית קונספירציה בלתי מבוססת, אבל אני לא מאלה שלא תומכים בשמועה שכך עלולה לעבוד השיטה:
אתה תאגיד גדול של חלב וגבינה? מכתיבים לך את מחירי החלב, ולא מאפשרים לך להתחרות בשוק שלך? בוא נראה איך נעזור לך. אולי נציע לך חומר גלם זול מאוד, שתוכל להכניס במוצרים שלך וגם במוצרים אחרים. אולי בגלידות, למשל? לא תפסיד, אנחנו מבטיחים לך…
ואתה, אנחנו מכריחים אותך לייצר מוצר מפסיד? שטויות, ניתן לך לייצא אותו בזול בלי שתפסיד עליו, וגם נבטיח שתקבל מחירים יותר מאשר הוגנים על מוצרים במקומות אחרים. מבין? Nudge, nudge, wink, wink. Know what I mean?