'יין הבית' תופס יותר ויותר תאוצה: לא רק בתור תווית פרטית, אלא כיין של ממש, שמיוצר עבור או בשיתוף המסעדה. ראינו את המזללה, טעמנו את היינות של R2M והנה עכשיו: יין לכריכיה
אסוציאציה של כריכיה
בשכונת מגורי, אי שם ברמת גן, היו היתה כריכיה. "הכריכיה לעיוורים" היא כונתה. ספק מפעל, ספק סדנא, שבה היו כורכים ספרים לפי הזמנה. לצד אלבומי בולים מתפרקים ואלבומי תמונות, כל הספרים שהכלב שלנו אכל נכרכו שם אחר כבוד בזה אחר זה: שלושה בסירה אחת, עולמו הקטן של דון קמילו והכרך הראשון של "היטלר", של איאן קרשו. הכורך, נאמן למקצועו ומקצועניותו, טבע את השם "היטלר" באותיות זהב על גב הכריכה, וכך הוא מתנוסס לו בספריית הורי עד עצם היום הזה. אף אחד מהספרים לא התפרק, למרות שאחד מהם – דווקא 'עולמו הקטן' – אבד בנבכי ההסטוריה.
כיום, את הכינוי 'כריכיה' תופסות יותר ויותר מסעדות קטנות, שזאת התמחותן: סנדוויצ'ים מושקעים, שמהווים כל אחד ארוחה שלמה.
אני מאוד אוהב את המוסדות האלה. רשת 'רובן' עושה עבודה טובה וחייכנית, ופה ושם יש מוסדות מיתולוגיים כמו זה של שינקין בתל אביב ואחרים. מהחדשים ביותר היא למשל הסנדוויצ'יה של עופר אלמליח וקובי בנדלק, בפינת אחד העם ונחלת בנימין. עדיין, יש מעט מדי כריכיות מהסוג הזה, המשקיע והטוב, אבל הנה, נוספת לה אחת חדשה:
מרינדו, מפעל הבשר שבדרום הגולן, פתחו עכשיו סניף נוסף ברשת החנויות שלהם, שהוא לא רק חנות אלא גם 'סנדוויץ' בר'. כריכיה.
ברחוב אחד העם 58, במקום בו היה 'סנדוויץ' פקטורי' עד לפני חודש ומשהו, פתחו שני השותפים – רועי תבור ואיתמר קנדליק – מעדניה יפה, בגודל של כ- 100 מ"ר. חלק מהשטח מוקדש לסנדוויצ'יה שבה מכינים שבעה-שמונ סוגים שונים של כריכים, בלחמים מסוגים שונים. הדוגמיות שטעמתי היו טעימות, והמנות נראות נדיבות למדי במושגים ישראליים.
לצד סנדוויצ'ים במחירים של 34 – 44 ש"ח, אפשר להשיג בה את כל סוגי הבשר שמרינדו מייצרים – כולל מנות בשר מוכנות להכנה (בשר במרינדה, נתחים ממולאים וכד'), המבורגרים וגם מוצרים רבים מאיטליה דווקא: שימורי עגבניות לפסטה, פסטות יבשות, שימורי אנטיפסטי ועוד. לצד כל אלה יש גם מוצרים שמיוצרים עבור הרשת – רטבים לבישול וצליה וגם שמן זית, שמיוצר מכרמי זיתים של שני השותפים: כעשרה דונם של זיתים סורים, מהם מפיקים כ- 2 טון שמן זית.
מה שעוד אפשר למצוא במעדניה שבאחד העם וביתר הסניפים של מרינדו, הם שני יינות שמיוצרים מכרמים שנמצאים בבעלות השותפים ברמת הגולן.
דני מאור, הבעלים של יקב הבוטיק בשם זה שנמצא במבנה של מרינדו בעין גב, הוא היינן שעושה את היין. במקרה הזה, בעלי המותג לא מעורבים באופן ישיר בערבוב ובהכנת היין, אבל הכרמים שלהם, והיין מיוצר אך ורק עבורם. זו כבר השנה השניה, אמר לי רועי (הבציר הראשון היה ב- 2009), והעניין מצליח יפה. מבציר 2011 ייצרו כבר כ- 7500 בקבוקים.
מקור הענבים הוא בכרם בן 10 דונם בתל פארס, שבו נטועים מרלו, קברנה סוביניון וסירה, לצד זנים שונים כמו פטי ורדו.
מרינדו קברנה מרלו וסירה 2010
יין נעים, בעל טאנינים מעט גסים, אבל מבנה טוב. זהו יין יבש למדי, בעל סיומת בינונית, טובה. הייתי מצפה אולי לטיפה יותר מורכבות בבלנד כזה, ובטח לקצת יותר "סירה", אבל זה יין טוב. מחירו 79 ש"ח, ואם צריך להשוות אותו ליינות אחרים במחיר הזה הרי שאין בשורה, אבל גם לא נפילה.
מרינדו קברנה סוביניון 2010
בעל צבע עמוק יותר מקודמו – סגול נעים. הפה מרוכז יותר, טאני מאוד וצעיר. ארומות של פירות יער ושזיפים. צריך לתת ליין הזה זמן. היינות של מאור לרוב מאופקים בעשייה שלהם, אבל מתגלים כבעלי אורך נשימה. אני מוכן להמר גם על זה. מחיר דומה – 79 ש"ח.
שמן זית מרינדו
בטעימה, זהו שמן זית עדין למדי, לא מאוד ארומתי, על צד פירותי. הסיומת בעלת מרירות קלה שבקלות, כמעט ללא חריפות. חמיצות עד 0.5%. שמן זית נעים מאוד, לא שמנוני, אבל הייתי שמח לקצת יותר "עוקצנות". להשיג בנפחים שונים – 1 ליטר ועד חמישה – במחירים משתנים.