קוניאק מרטל חוגג 300 והוא חוזר למדפי הארץ בשיווק הדיוטי פרי
ז'אן מרטל נולד באי ג'רזי, שבתעלה האנגלית בשנת 1694, ילד למשפחת סוחרים אמידה במה שהיה אז נווה מדבר למבריחי סחורות בין היבשת והאי הבריטי. בגיל 21 הוא החליט לעזוב את ג'רזי ומצא את עצמו בקוניאק, בה ייסד בית מסחר למשקאות שונים – ברנדי (קוניאק) בעיקר. הביזנס התבסס על קניית חביות של קוניאק ויין ויצוא שלהן לאיי התעלה מצד אחד, ובהמשך למדינות אירופה שונות. השנה הייתה 1715, השנה האחרונה למלכותו של לואי ה- 14, המלך האירופי שמלך הכי הרבה שנים מאז ועד ימינו.
שש שנים לאחר שייסד את הבית שלו, מרטל כבר ייצא כמויות משמעותיות של קוניאק לאנגליה ואז, ב- 1728, הוא קנה את האחוזה ההסטורית שמשמשת את הבית גם היום (כמוזיאון ומרכז אירוח) וסביבה בנויים כל המבנים ההסטוריים של בית הקוניאק מרטל.
ב- 1795 נשא ג'יימס הנסי את מרת'ה מרטל לאשה. למרות שאיחוד בין שני הבתים מעולם לא היה או היה פורמלי, די ברור ששיתוף הפעולה בינהם היה יפה, בעקבות המהלך הידידותי והוא צלח את המהפכה הצרפתית ואת המאה ה- 19 ותחילת המאה ה- 20 בלי חוזה או הבנות פרומליות. בשליש הראשון של המאה ה- 20 חילקו בינהם שני הבתים את העולם לשתי המיספרות: בריטניה והדומיניונס – למרטל, ארה"ב – להנסי, את כל זה, בהסדר אי-תחרות ששרד במשך שנים רבות.
אחרי כמה תהפוכות, מרטל נמכרה בסופו של דבר לתאגיד סיגראם, מה שבהחלט לא עשה טוב למותג, שדי הלך והתדרדר, בהשוואה להנסי. בשנת 2002 נקנה הבית על ידי פרנו ריקאר וכיום הבית משחק במגרש של מוצרים גבוהים יחסית ויקרים, ואת המלחמה על הקוניאקים הזולים משאיר למותגים אחרים בשליטת פרנו.
בטעימה שנערכה לציון 300 שנים לבית מרטל, הציגו נציגי הבית ארבעה קוניאקים מארבע הרמות הבסיסיות של הבית. מה שראוי לציין בהקשר הייצור של מרטל הן הנקודות הבאות:
1. הענבים מגיעים מכמה מאות (200 פלוס) מגדלי אוני בלאן בכל רחבי קוניאק, עם דגש רב על בורדריס ולכן אופי פרחוני במרבית הקוניאקים
2. התירוש והיינות עוברים הצללה לפני שהם מגיעים למזקקה – התעקשות של הבית, כדי לייצר מוצר חלק ונקי יותר
3. יישון בחביות אלון "אדום" ולא לבן, כדי לקבל פחות טעמי עץ
4. יישון ארוך יותר מהדרוש, לכל דרגת ייצור של הקוניאק
מרטל VS
עגול ונחמד, ונילי במידה ופרחוני. לא בועט, כמו הרבה קוניאקים בסיסיים או קוניאקים ברמה זו. מתיישן 4 שנים לכל הפחות.
מרטל VSOP
הרבה יותר עץ, קוניאק די עבה, קצת מתובל. פירותי ובעל סוג של יובש-טאני. מה שאהבתי הוא שהוא לא נסחף למתיקות או וניליות. שש שנים, בעיקר פין בואה.
מרטל קורדון בלו
קוניאק ברמת XO, בעיקרון, שמשתמש בתזקיקים ממקורות אחרים מזה של ה- XO ובבלנד עץ אחר. מכיל סדר גודל של 150 רכיבים שונים בגילאים של 10 – 30 שנים. האף עצי אבל מאוזן מאוד ולא משאיר "חותמת" עץ כשהכוס מתייבשת… זהו קוניאק ששומר על פירותיות טובה, עם חמיצות נעימה וסיומת ארוכה ועוצמתית. יש בו משהו מתקתק, אבל מאופק.
מרטל XO
רך, מעט ירקרק ולא מאוד רחב יחסית ל- XO אחרים. עץ טוב ועדין. קצת כמו שוקולד צימוקים-אגוזים שכזה. אגב XO: הקורדון בלו היה ה- XO המקורי של הבית. המוצר הזה מאוחר יותר (2005).