"מי, בשם כל הקדושים, רוצה יין מזן ענבים שמפתח טעמים ירוקים, מעט פירותיות, עם לא מעט רעננות וחומצה טובה, אבל עם טאנינים בועטים וגוף רזה?" א' מרגלית
"השנה החלטנו להשתתף ב'סומליה', אמר עודד שהם, וב"אנחנו" הכניס גם את ה"ה ד"ר יאיר מרגלית ואסף מרגלית. סומליה 2014 הייתה הראשונה שבה השתתף היקב, ומלבד טעימה של יין מהיינות שלו, הוא החליט גם לעשות טעימת אורך אחת של מקצת מהיין.
הקברנה פרנק, אם לדייק.
זן מעניין – הקברנה פרנק. בעולם הישן – טוב, בעצם בצרפת – הוא נטוע באחוזים גדולים במקומות שונים. בבורדו הוא לרוב כינור שני לקברנה סוביניון ולמרלו, ואולי רק בגדה הימנית הוא מקבל יותר נפח ותפקיד. בלואר הוא כמובן יותר דומיננטי – ישנם יינות זניים של קברנה פרנק – אבל באופן כללי, בעולם הישן? כינור שני.
בעולם החדש הסיפור קצת שונה: הוא נטוע בכל מיני מקומות, כולל ארה"ב וקנדה (שם עושים ממנו ice wine, בין השאר. הידעתם?). בשנים האחרונות נוטעים ממנו גם בסין, ושם הוא זוכה להצלחה מסוימת.
בכל אופן – כך או אחרת, כמו שאני אוהב לומר: בישראל יש ממנו, לא מעט, והוא משמש גם כרכיב בבלנדים בנוסח בורדו או 'מריטאז", וגם כיין זני.
המרגליות עושים שימוש בקברנה פרנק כבר זמן די ארוך – היין הראשון שלהם יצא בשנת 2001. הכרם עצמו ניטע ב- 1998, זמן לא ארוך אחרי ש'רמת הגולן' נטעו כרם קברנה פרנק שהתגלה כמאולח בווירוסים (הנטיעה של מרגלית היתה מחומר ריבוי אחר). כיום הם ממשיכים ולוקחיפ פרי מאותו כרם, בסביבות בינימינה, במקום שמרגלית מגדיר כ'פחות טוב' של סביבות העיירה…
מרגלית קברנה פרנק 2011
ירקרק "מעט" – שזרות בעיקר – וקצת מאובק. בין לבין אפשר לחוש בארומות של פטל ובשרניות, ואולי קצת טבק. הפה חלק, מתיקות קלה במתקפה. הטאנינים עדינים, מתחזקים בסיומת שבה גם בולט קצת העץ. החמיצות מאוזנת. יין בהחלט טוב.
מרגלית קברנה פרנק 2010
כאן יש ליין אופי יותר מאובק מזה של 2011. הירקרקות עדינה יותר ומשתלבת יפה ביין. החמיצות טובה ומרגישים מעט מאוד מהעץ. יין טוב, אבל לא במצב אידיאלי עכשיו.
מרגלית קברנה פרנק 2009
יין ראשון שבו יש רק עץ ישן. פירות אדומים והירוק – המון מנטה. מנטה של אקליפטוס: משהו רענן, ירוק מבריק ובוהק. זה מחליף את ארומות השזרות הירוקות שיש בזן ביינות האחרים. יין מאוד טוב, עם חמיצות מאוזנת להפליא וטאנינים מאוד מאוזנים אך עדיין מורגשים. בסיומת – פלפל שחור.
מרגלית קברנה פרנק 2008
המון ברט. פה טוב, חלק ומתובל. שוב: חמיצות מצוינת. זה הכי קרוב לעולם ישן, מהיינות האלה אבל הברט כבד מדי לטעמי ו'סוחב' את הפה ממש למטה. ממש ספטי בסיומת. מאוד שאלה של טעם אישי – פחות שלי, במקרה הזה, ואני די טולרנטי לגבי ברט.
מרגלית קברנה פרנק 2007
הסטייל הוא זה של 2011: הפה טוב, מאוד חלק וקטיפתי. טאנינים שמשתלבים טוב. יין מעניין, לא מבוגר מדי ואפילו צעיר באופי שלו. חמיצות גבוהה וטובה.
סיכום: 2011 – לשמירה, 2009 – לשתיה עכשיו, 2007 – כוכב הערב.