מסעדת אלבה, שממוקמת במגדלי (מרפסות) גינדי באבן גבירול, עוררה אצלי לא מעט סקרנות. אחרי ביקור קצר במקום בחסות סוסון ים, החלטנו לבקר בה ביקור חוזר לעת ערב. ההתרשמויות לפניכם
'אלבה' כבר זכתה למוניטין טוב בקרב הברנז'ה התל אביבית של אנשי האוכל והיין, ונראה לי שלא מעט בזכות ימיה הראשונים בעיר. הרבה דברו על תמחיר שפוי, אווירה טובה ומאופקת ומאוד נעימה. עסקיות הצהריים עדיין מתומחרות במחירים שפויים מאוד של 59 ו- 79 ש"ח. הערב, באופן טבעי, יקר קצת יותר, אבל עדיין, אפשר בהחלט לצאת מאלבה עם חשבון של 600 ש"ח לארבעה סועדים, לפני שרות.
אווירה –
"אלבה" אינה מסעדה גדולה. יש בה בר ארוך ויפה שצופה אל המטבח ואל שלל בקבוקי יין ומשקאות, ומעט שולחנות בתוך המסעדה. קירוי חורף ותנורים מאפשרים לשבת גם בחוץ בערב, וגם זו אופציה חביבה מאוד. השרות היה ידידותי וטוב ואפילו די מהיר. מוסיקה ברמת ווליום סבירה לחלוטין.
אוכל –
היה טעם אבל לא מסעיר. למנות ראשונות לקחנו קלמארי עגבניות, שיש בו קלמארי צרוב על פלאנצ'ה – אני חושב שמשהו כמו שתי יחידות – שהונח ידידותית על שלל של עגבניות שרי צרובות במגוון צבעים. השרץ הוכן כהלכה והיה טעים. הרוטב היה חריף במקצת וטעים. מנה שמחה במחיר של 49 ש"ח.
מנה ראשונה נוספת הייתה 'צלחת ירקות', שכתוב עליהם שהם מחוות צוק. נו שוין, מה שנקרא. אישית אני לא בטוח שהייתי מבדיל בין ירקות צוק לירקות 'אביר הירקות' אשר בראש העין, אבל ניחא. הצלחת הייתה נאה, הכילה מגוון שלם של ירקות עשויים בצורות שונות שהיו טעימים. הירקות עצמם מוגשים קרים (49 ש"ח).
במחיר זהה למנות שתארתי אכלנו גם בורקס מנגולד וגבינת המאירי: בורקס גבינה שמוגש עם חלמון ביצה נוזלי וסלט מנגולד. יופי של מנה, טעימה ומשלבת יפה מרקמים. הבורקס היה טעים ומאוד אהבתי את המנגולד, שנראה שהוכן על טהרת החלקים הירוקים בעלים – ללא העורקים הלבנים.
מנות עיקריות הזמנו ארבע: המבורגר אלבה – שלא טעמתי, אבל דווח שהיה "ממש-ממש טעים", המבורגר באסקי – על איולי שום ופפריקה עם ריבת בצל שהיה גם הוא מוצלח. שני ההמבורגרים לא נראו גדולים אולי, אבל היו גבוהים ויפים. אני מניח שהוכנו מאותו נתח בשר, היו עסיסיים (מדיום-רייר) ולא דחוסים. שלי הוגש חם בדיוק במידה ופשוט טעים. ריבת הבצל הייתה קצת מרוכזת מדי, אבל זה באמת הדבר היחיד שפחות אהבתי במנה. את ההמבורגרים ליוו 'ודג'ים' של זוקיני מטוגנים בפרורי לחם וביצה שהיו יפים וגם טעימים ועדינים.
עוד הזמנו שתי מנות פסטה: פסטה שרימפס – רחבה ועשויה במידה נכונה. הרוטב – לימוני – רענן ומאוד טעים, חלק ולא כבד. השרימפסים היו בסדר ולדעתי לא הוסיפו ולא הורידו. הייתי מרוצה במידה שווה או דומה לקבל את הפסטה הזו בגרסא ללא שרימפס או עם משהו יותר קראנצ'י – אפילו שרימפ מטוגנים בבלילה כלשהי (79 ש"ח – כמו הבורגרים). פסטה שניה הייתה פסטה סיציליאנית – פטוצ'יני בציר עגבניות, כורכום וזעפרן, עגבניות צרובות פיקנטיות וריקוטה פרסקה. זו מנה יחסית חריפה, אבל הייתה טעימה, עם שילובים מעניינים בין הכורכום והגבינה, למשל (59 ש"ח).
קינוח – "רק שוקולד" מקלות מרנג שוקולד טעימים להפליא ומוס שוקולד קל ואוורירי שנח לו על בסיס של גנאש טוב. יופי של מנה – 39 ש"ח.
את כל העניין הזה ליווינו במונק 2008 של סוסון ים: פטיט סירה; יין שרק לאחרונה כתבתי עליו. לקח ליין כמה דקות להפתח, אבל היה מעודן להפליא בהשראת האוכל וליווה יפה את הבשר. המסעדה גובה 40 ש"ח דמי חליצה וזה סכום סביר, במיוחד בהתחשב במבחר היינות הטוב והמגוון מאוד שהיא מציעה.
חשבון לפני טיפ וכולל בקבוק קולה (14 ש"ח), תה (16 ש"ח) ועוד איזה משהו קטן בשם "ניוקי בוטנים" (19 ש"ח): 571 ש"ח לארוחה שלא רצה על המנות היקרות. לא זול, אבל גם לא מאוד יקר. האוכל אולי לא מסעיר, אבל טעים, מוגש יפה ובאווירה נעימה.
אלבה
אבן גבירול 36, תל אביב
טל' 03.5467905
א' – ה' 16:00 – 12:00
א' – ה' 24:00 – 19:00
ו' – ש' 24:00 – 12:00
חניה: חניונים בסביבה או על הכביש
צמחונים: יש
נכים: יש גישה
כל הצילומים מאתר "אלבה" ב- rest.