מחקר יין ומשרד החקלאות: על מה ואיפה

בכל מה שקשור לגפן יין וכרמים, סקירה של מענקי המדען הראשי במשרד החקלאות בשנים 2015 – 2018 מעלה את האפשרות שיש לכאורה אג'נדה פוליטית מאחורי המענקים שמוענקים למחקר. זאת, בהיעדר שקיפות מצד משרד החקלאות

בשנת 2016 פרסם משרד החקלאות קול קורא למחקרים בתחום היין וגפן היין, בסכום די גדול ובלוחות זמנים די קצרים.

העניין צד בזמנו את עיני, מאחר וחלק גדול מאוד מהנושאים למחקר נראו כאילו נתפרו לכאורה למידותיהם של גופים מאוד מסויימים, מאזור מאוד מוגדר בארץ. בעקבות או שלא בעקבות פנייתי לחברת הכנסת קארין אלהרר, נמשכו כנראה חלק מההצעות, ולא הוגשו למשל בקשות בתחום רובוטיקה ביין או מחקר זנים ארץ-ישראליים עתיקים.

אבל מה נשאר?

שווה לבחון קצת מה בכל זאת מומן בשנת 2016, בהשוואה לשנים אחרות, ומי קיבל כסף ולשם מה.

יש לציין שני דברים חשובים:

1. אי אפשר לדעת מי הגיש הצעה ולא זכה בכסף, כיון שמשרד החקלאות מסרב לשתף בנתון הזה, מטעמי סודיות, לכאורה.
2. אי אפשר לדעת מה היה בהצעות הזוכות, גם כאן, מטעמי סודיות.

בדקתי את עניין המחויבות לסודיות לכאורה, ולא מצאתי סעיף מחייב כזה אלא אם כן ההצעה מומנה על ידי הממשלה. ועדיין, דובר משרד החקלאות מסרב לשתף בנתונים.

אז מה יש והיה לנו פה?

ב- 2018 אין בכלל השקעות בתחום היין, לפחות במה שיש באתר המדען הראשי של משרד החקלאות. המדינה, חייבים לומר, משקיעה סכומים ניכרים בשיפוי חקלאים שלא בוצרים בשנת שמיטה, וכנראה שהקופה עדיין לא התאוששה מהשמיטה האחרונה – שנת 2015.

באותה שנת שמיטה, 2015, השנה בה הקדיש משרד החקלאות יותר מ- 4,000,000 ש"ח למחקרים לסרוס לא כירורגי של בעל חיים (זוכרים? זה היה זה או גרוש לירדן),  קיבל מנהל המחקר החקלאי 11,000,000 ש"ח למחקר בחקלאות מדייקת, לשם שיפור יבולים. אנחנו ניתקל בנושא הזה, של חקלאות מדייקת, גם הלאה.

בתחום היין, קיבלו מיגל מו"פ צפון 450,000 ש"ח לבחינת קלונים מיובאים ומנהל המחקר החקלאי קיבל 450,000 ש"ח לפיתוח עמידות לווירוסים בגפן. פחות ממיליון ש"ח למחקר בחקלאות יין.

מה קרה ב- 2017?

בשנה הזו, כמו ב- 2015, קיבל ענף היין 900,000 ש"ח למחקר חקלאי-יישומי:
450,000 ש"ח הלכו לתל חי, לפיתוח יין עשיר ברזברטרול, ו- 450,000 ש"ח נוספים מצאו את עצמם במו"פ שומרון, מושקעים בפיתוח מתודת השקיה בכרמים.

והנה אנחנו מגיעים לשנת 2016, השנה ה'פצצתית' של מחקר היין, בחסות שר החקלאות:

אלה המחקרים והסכומים שהוענקו לשומרון:

סה"כ: 3,870,000 ש"ח.

באותה שנה הוענקו בשאר חלקי הארץ המענקים הבאים:

• מיגל צפון קיבל 300,000 ש"ח לפיתוח ממשק השקיה למרלו ושיראז
• מיגל צפון קיבל גם 180,000 ש"ח למחקר ציקדה ירוקה
• ומנהל המחקר החקלאי קיבל 225,000 ש"ח להדברת עשבייה
• מנהל המחקר החקלאי קיבל 420,000 ש"ח להגברת פוריות גפן יין
• מכון שמיר (רמת הגולן) זכה ב- 225,000 ש"ח למחקר באסקה (גם ענבי מאכל)
• המרכז החקלאי העמק קיבל 225,000 ש"ח לכיסוח עשבייה

בסך הכל: 1,575,000 ש"ח.

כמה זה? 40% ממה שקיבלו ביו"ש וסך הכול 29% מתוך ה- 5,445,000 ש"ח שהוענקו למחקר שקשור בכרמי יין או ביין. מה שעוד חשוב להשוות הוא את סדר הגודל של המענקים:

• ביו"ש, ממוצע המימון הוא 552,000 ש"ח למחקר בודד.
• בשאר חלקי הארץ, מסתפקים ב- 231,000 ש"ח בלבד.

עכשיו: יכול להיות שהמחקרים בשומרון הם מקיפים יותר וצריכים יותר מימון. הסרוב של משרד החקלאות להציג את המחקרים שאושרו לא מאפשר לבחון אותם ואת הקפם. אבל בשלוש שנים קיבלו ביו"ש יותר מ- 4,000,000 ש"ח למחקר בתחום היין, בשעה שגופי מחקר בכל הארץ קיבלו רק 2,850,000 ש"ח.

אני רוצה לשים לב אתכם לעוד נקודה, והיא שאלת המימון הכפול.

בכל קול קורא, משרד החקלאות אומר בפרוש:

"נושאי מחקר דומים או זהים שכבר ממומנים על ידי גורמים אחרים לרבות משרדי ממשלה אחרים, ובמיוחד משרד המדע, לא יאושרו למימון בקול קורא זה."

ובכל זאת אנחנו מוצאים שני מחקרים בסכום כולל של מיליון ש"ח לניטור שטחים חקלאיים וכרמים על ידי מזל"טים וכטב"מים (בשנת 2016 – 600K למו"פ שומרון ו- 400K למנהל המחקר החקלאי). כזכור, חלק לא מבוטל מהכסף הזה הגיע בעצם לרוסיה, כאשר אורי אריאל העניק לראש ממשלת רוסיה כמתנה את המסוק ששימש לניטור.

העשבייה בכרם זוכה למימון של 500,000 ש"ח בשנת 2016 – חצי חצי לוולקני וחקלאי העמק, בשני מחקרים נפרדים:פעם אחת זה כיסוח, ופעם שניה "הדברה באמצעים כימיים ושאינם כימיים". נושא ההשקיה זוכה לכמעט 800,000 ש"ח מימון שנה אחר שנה: 300,000 ש"ח למיגל צפון בשנת 2016 (רק למרלו ושיראז) ו- 480,000 ש"ח למו"פ שומרון בשנת 2017.

אני לא מטיל ספק במקצוענותם של בוחני הצעות המחקר של משרד החקלאות, למרות שאין לי מושג מי הם ומי הם חברי הוועדה שמחלקת את כספי משלם המסים.

בהעדר שקיפות אין שום אפשרות בחינה של העניין על ידי אף גוף חיצוני. עלולה גם לכאורה להיווצר העדפה כלפי גופי מחקר באזורים מסוימים בארץ, מתוך אולי אג'נדה לשימוש ענף היין ככלי ללגיטימציה, כפי שכבר כתבתי בעבר וכפי שגם כתבה גלית רנד בספרה "לא לקידוש בלבד".