חום יולי אוגוסט עדיין לא כאן, אבל בעיני, הזמן לחשוב על בירות קלות ומרעננות הוא בדיוק הזמן שלפני חג השבועות. אז הנה, כמה בירות קלות של ממש, לקיץ ובכלל
בירה סול
בירה מקסיקנית – לאגר, בעל 4.5% אלכוהול – קלה מאוד לשתייה. מעין המתחרה של "המקסיקנית השנייה", ששמה מזכיר שם של וירוס כלשהו, שלא נזכיר כאן את שמו. הבירה הזו מתאימה בעיקר לימות הקיץ, לחופים ולאוכל מאוד קל. אפשר גם משהו חריף ליד, אבל רצוי מאוד לא להגזים. זה הסיפור המלא של בירה סול, אבל בקצרה אומר שהיות והיא כל כך קלה, היא מבוקבקת בבקבוק זכוכית שקופה לחלוטין, על מנת להדגיש את העניין הזה.
EVE של דאנסינג קאמל
קפיצת מרחק גדולה, הן מבחינת היקפי הייצור והן מבחינת הטעמים: אווה (EVE) של דאנסינג קאמל היא בירה פריכה ורעננה מאוד, בעלת צבע זהוב קש. אחת הבירות הקלות יותר של דייויד כהן, הברומאסטר של המבשלה התל אביבית, ועדיין בעלת מורכבות חביבה. שווה לבוא למבשלה ולקנות אותה שם, טרייה ככל האפשר.
אלכסנדר IPA
ובשמה האחר – אלכסנדר גרין: לבירה הזו אחוז אלכוהול יחסית גבוה למה שהיינו רוצים לכאורה* מבירה לקיץ (דוגמא לבירה שאינה בירה קיצית אפשר לקרוא כאן), אבל הטעמים המרירים-פריכים שלה משאירים אותה בתמונה בכל זאת. נקודה חשובה לעניין הזה היא היכולת של הבירה הזו לחתוך בשומן החי, ובמילים אחרות בבשר שמן יחסית, שעולה על האש…
שפירא חיטה
אי אפשר לדבר על בירות קיץ, בלי לדבר על בירות החיטה השונות: בירות בהירות, קלות ובעלות מתיקות אופיינית וטעמים שמזכירים (לפעמים, בתלות בבירה) ציפורן. ה'חיטה' של שפירא היא דוגמא די קלאסית לז'אנר הזה וטעימה מאוד.
קרלסברג לומה
לאגר מרירה – אני הגדרתי אותה IPL (אינדיה פייל לאגר) – עשויה בטכניקה שנקראת דריי הופינג, ובה מוסיפים סיבוב נוסף של כישות אחרי הבישול, לתסיסה, כשתירוש הבירה (הוורט) כבר יחסית קר. במצב הזה שומרים על ארומות כישות קלות יותר ונוצרת בירה אוורירית של ממש, עם ריחות טרופיים מצד אחד, והדרים רעננים מצד שני.
*האם בירה קיץ חייבת להיות בירה בעלת ריכוז אלכוהול נמוך?
לא בהכרח. בירה קייצית יכולה להיות גם בירה בעלת ריכוז אלכוהול גבוה יותר וגם מורכבת יחסית, אבל לא בעלת גוץ מאסיבי או טעמים מתוקים של קלייה ולתת קלוי. הרעיון הכללי צריך להיות קלילות יחסית, גם אם האלכוהול קצת גבוה יותר. דוגמא לבירות מהסוג הזה היא IPA, אבל דוגמא נוספת היא בירה מסוג SOUR, כמו זו שמוציאה מבשלת שפירא, בפעם הרביעית השנה (2022): אלה בירות שיש להן 7% אלכוהול ולעיתים יותר (עד כדי 8-8.5% לעיתים), אבל החמיצות שלהן עושה אותן קלות יותר לשתייה – בעיקר עם אוכל. החמוצה של שפירא מבוססת על שמרי פרא שנלקחו מענפי שקדיות בסביבות המבשלה, ומשמרי סייזון (סוג בירה קלה שבעבר ייצרו במבשלה) והיא בעלת 7.7% אלכוהול.
ומה עם כל הראדלרים והשנדי למיניהם?
האמת היא שאלה לא רעיונות רעים בכלל. בירות פירות יש בעיקר יבוא (הקריק למיניהן יכולות בהחלט להיות בירות קיץ חביבות מאוד), אבל קחו בחשבון ש'שנדי' לסוגיו הוא לא ממש בירה אלא משקה מבוסס טעמים וצבעי מאכל, בתוספת אחוזים מסוימים של בירה. אלכוהול נמוך – כן – אבל לא הרבה יותר מזה, ולא משנה מה כתוב על התווית.
צילומים: יח"צ או רשתות חברתיות (שפירא). צילום ממינכן משל Sarah Donovan באתר Unsplash