אל תגידו "לא" ליין אדום בקיץ. אפשר וגם כדאי לשתות יין אדום קר בקיץ, מכמה סיבות טובות. ולא: לא רק פינו נואר
העולם הוא גדול ורחב ויש בו הרבה סוגי יין, כולל יין אדום שאפשר לשתות קר ולכן ליהנות ממנו גם בקיץ. בדרך כלל אלה יהיו יינות קלים יותר, כמו יינות פינו נואר, אבל לא רק.
נתחיל מהתחלה – ונעשה קצת סדר.
ב'המדריך הדעתני ליין' שמרתי מקום נרחב לנושא של טמפרטורת שתיה של יין. אני חושב שזה אחד הגורמים המשמעותיים ביותר בהנאה (או חובר ההנאה) מיין, והוא מוזנח מאוד.
במשך שנים לימדו אותנו שיין אדום שותים בטמפרטורת החדר, ויין לבן מקררים היטב. התוצאה היא שאנחנו שותים הרבה מאוד יין לבן קר מדי, ויין אדום – חם מדי, ולא נהנים כמו שצריך – לא מזה, ולא מזה.
טמפרטורת החדר של אירופה גם היא כבר לא מה שהייתה פעם: אם תסתכלו על המלצות יצרנים ויקבים רבים גם לגבי היינות האדומים שלהם – במיוחד הצעירים, אבל לא רק – תראו שהם מדברים על 16 -18 מעלות ואף אחד לא מדבר יותר על room temperature.
בקיץ שותים מי שמבינים יותר יין לבן – וזה בסדר גמור, אבל גם מי שאוהבים יין אדום, על טעמיו הפירותיים היחודיים לו, לא חייבים לעבור חלילה לשתות בירה. אפשר בהחלט לקרר – היטב – יין אדום, וליהנות ממנו מאוד. בצורה אחרת אולי, אבל זה היופי שבכל העניין.
אילו זנים מתאימים לשתיית יין אדום קר?
ברוב המקרים, אפשר לקרר וליהנות מאוד מיינות שמאופיינים בפירותיות "אדומה" או "קלה": ארומות וטעמים של פטל ופירות יער אדומים יתאימו לשתיה בטמפרטורה נמוכה.
פינו נואר הוא אכן זן קלאסי כזה, אבל הוא לא לבד: גם ברברה, סנג'ובזה, גרנאש, קריניאן, מלבק או קברנה פרנק יתאימו לשתיה כיינות מקוררים יותר, ואפילו מרלו – בתנאים מסוימים; כל אלה הם זנים בעלי צדדים אדומים-טריים באופי שלהם.
אילו מאפיינים לחפש ביין אדום שרוצים לשתות קר?
לא רק אופי פרי ישפיע על הסיכויים של יין אדום לעלות על השולחן שלכם הקיץ. חפשו יינות בעלי מאפיינים מתאימים נוספים, ואלה הם:
מידת טאניות נמוכה: טאנינים עוצמתיים נוטים לגרום לכך שהיין יהיה עוצמתי יותר. חפשו יינות בעלי טאנינים קטיפתיים או עדינים יותר.
חומציות: יינות בעלי חומציות גבוהה יותר, או מה שאנחנו מכנים לעיתים קרובות "רעננות", יתאימו יותר כיינות קיציים. אפשר ללכת לקיצוניות רבה אף יותר ולומר שכדי ליהנות מהרעננות הזו, יש לקרר את היינות האלה, ולא, היא לא תתבטא ותצא.
יינות שנולדו לשתיה בעודם צעירים: יינות צעירים נוטים להיות טאניים, אבל הם לא חייבים להיות כאלה. יש מספיק יינות שנועדו לשתיה בצעירותם והם בעלי טאניות יחסית נמוכה או עדינה. יינות שנמכרים כיינות צעירים הם גם לרוב בעלי מורכבות טעמים יחסית בסיסית, ולכן אין מה לחשוש לקרר אותם; שום דבר לא ילך לאיבוד, כי אין שם "הרבה".
אלכוהול נמוך: בהחלט סמן טוב לנושא הזה, משתי סיבות: הראשונה, האלכוהול עצמו גורם לתחושת חום ומתיקות, ויוצר יין בעל גוף כבד יותר. השניה היא שהמקור להרבה אלכוהול ביין היא לרוב הבשלה מלאה או אפילו מאוחרת. במצב כזה יש הרבה טעמי פרי סגול (שזיפים שחורים, אוכמניות ושות') שהופכים גם כן את היין לכבד יותר. אלכוהול נמוך גם יעזור לכם לשמור על הגזרה; הסיבה שגרמה לרשתות שיווק בחו"ל לא רק למכור יינות כאלה אלא אפילו לפתח יינות אלכוהול נמוך.
מקור היין: חפשו יינות מאקלים קר יותר. לאלה יש סיכוי להיות 'קרים' יותר גם באופי שלהם. זה לא אומר שאין יינות ישראליים שיתאימו – בהחלט יש – רק שצריך להקפיד יותר על כל המאפיינים שמניתי למעלה.
אז עד כמה לקרר יין אדום, כדי שאפשר יהיה לשתות אותו קר?
יינות קלים של ממש – אפילו עד 10 מעלות. זה נשמע לכם רדיקלי או לא סביר? תנסו. לכל היותר הוא יתחמם בכוס ו'יחזור לעצמו'. זה הלוא לא שאתם מפסידים משהו.
יינות בעלי גוף בינוני או מורכבות קצת גדולה יותר, שאתם רוצים לשמור עליה, אפשר לקרר ל- 15 מעלות, כך שהם לא יסגרו, ויוציאו יותר ארומות. ושוב – אל תבהלו. לכל היותר תוכלו להניח ליין להתחמם מעט.
אם תגישו את היין בטמפרטורה אחרת הוא יתאים גם לסוגי מאכלים אחרים.
זה אולי יפתיע רבים, אבל אין סיבה: ברגע ששולטים על הטמפרטורה של היין ומשנים אותה, כך שמשתנים מאפייני הטעם שלו ועולה תחושת החומציות, מתקבל גם יין שאפשר להתאים לסוגי אוכל אחרים.
יינות אדומים מקוררים יתאימו בין השאר גם לבשר אדום שמן יותר, שקצת קשה לאכול בקיץ, "יחתכו" אותו וישפרו את החוויה. הם יתאימו גם למנות ראשונות קיציות יותר, מבוססות ירקות טריים או בשר לבן וגבינות יותר קלות.