עידו לוינסון מציג את שלושת היינות החדשים של היקב שלו – שני יינות גראז' דה פאפא ו"אשכולות שלמים". איך היין? מייד נגלה.
עם יין לבן, יין אדום מתווית "סדרתית" (גראז' דה פאפא) ויין אדום מתווית "אחרת", לוינסון הוא אחד מיקבי הבוטיק האחרונים שנשארו ממוקדים במה שהם עושים, בשיטה ה"בורדולזית הקלאסית". העניין אצל לוינסון הוא שאלא אם כן המחיר הוא המדד שלכם, או נדירות היין, לא ברור מי התווית הראשונה ומי היא התווית השניה, אבל זה לא באמת חשוב.
recap על אודות לוינסון ו'גראז' דה פאפא'
היקב נפתח במקור בגראז' של אביו של עידו, אי שם בשנת 2007. בתחילה היה מדובר בארבע חביות בלבד, ואט-אט הייצור גדל. כיום מייצרים ביקב 25,000 בקבוקים, מחציתם (בערך) לבנים והמחצית השניה אדומים.
אני אומר "עושים" כי זה כבר שלוש שנים ויותר שביקב עובד יינן נוסף מלבד לוינסון עצמו (והאב), והוא סטס פלדביין: בוגר הקורס לייננות בפקולטה לחקלאות ומי שעבד במרגלית, ועשה בציר בסוסון ים ואז ברקנאטי, משם למעשה הוא עבר ללוינסון.
מבחינה טכנולוגית, עידו ושות' משתמשים רק בחביות גדולות – 500 ליטר – מתוצרת Cavin שמבורגון. זה אומר קודם כל פחות עץ ביין באופן מוצהר, ואז גם קליה קלה יותר, ושוב – פחות טעמי "עץ".
יש כאן עבודה רבה באשכולות שלמים, כאשר יש גם יין שכולו נעשה בשיטה זו, אבל גם היין האדום ה"רגיל" מקבל כ- 60% אשכולות שלמים, לפחות בבציר שלפנינו, שהוא 2018.
העבודה נעשית כך, שהאשכולות מונחים במכלים ורוב התסיסה נעשית בענבים עצמם ולא בסביבתם. אין טעמי "ירוק" חזקים ביינות ואין טאניניםם גסים, כמו שלפעמים מגיעים מזדרות שהושרו זמן רב מדי ביין. מה שכן יש הוא חומציות בהחלט ראויה בכל היינות, ורעננות, על רקע של פרי ישראלי-אופייני, עם קצת מתיקות פרי, וכל זה עטוף בטאנינים רכים יחסית.
ללא ספק, בהשוואה למה שאני זוכר מהיקב – ואלה היו טעימות ספורדיות – יש כאן סדר ופוקוס ומשהו שאפשר להתייחס אליו גם לעתיד: הזנים האדומים התייצבו (סירה ופטיט סירה) וכך, נראה, גם העשייה.
מחירי היין הם 150 ש"ח ליין הלבן, 165 ש"ח ליין האדום ו- 250 ש"ח ל'אשכולות שלמים'. בעבר היה היקב עורך טעימה שנתית והשקה, אבל בשנים האחרונות עבר היקב למקום חדש והאירועים פחתו. השנה הוא מתכוון לחזור למסורת ההיא, כך שאפשר יהיה לרענן את היומנים.
רשמי טעימה גראז' דה פאפא
גראז' דה פאפא לבן 2019
100% שרדונה בתסיסות בעץ והתבגרות של כמה חודשים בחביות 500 ליטר. ארומתיות גבוהה, יפה מאוד. הפה מאוזן להפליא, אבל בלי פחד מהעץ: זה לא un-oaked ולא מנסה להתחפש ליין כזה. החומציות גבוהה והסיומת טובה מאוד. (90) 2023-2021.
גראז' דה פאפא אדום 2018
90% סירה בערך. כשנה ב- 500 ליטר. סירה מאוד אופייני. לוינסון מרוצה מאוד מהשנה הזו ואומר שזה יין שיש בו סירה "אופייני" שלא מתבייש להיות ישראלי. סירה אופייני אומר הרבה מאוד פלפל שחור, משהו מעושן ובשרני וטיפה פרחים מתוקים. הפה מתקתק במתקפה, חלק ובעל חומציות מאוד טובה. בסך הכול זהו יין רענן, מורכב ומפתה לשתיה. הוא מתפתח בצורה מעניינת בכוס ומשתנה למשהו יותר 'דמי' ככל שעובר הזמן. (92) 2028-2020
גראז' דה פאפא אשכולות שלמים 2018
100% פטיט סירה מעמק האלה (הפרי לשרדונה מגיע מהגליל העליון והסירה מגיע מסביבות הרי ירושלים). זה יין שלא נעשה בכל שנה, אלא רק כאשר מוחלט שהפרי שמותסס בדרך זו יכול לשאת יין "שלם". הבצירים הקודמים היו 2014, 2016; בצירים יחסית קרירים יותר, אבל זו כבר פרשנות שלי.
הפה חלק, מזמין ודי מלא. החומציות גבוהה וממקדת את היין, אבל היא מאוזנת ולא בועטת או מפריעה. הטאנינים רכים למדי – בטח יחסית לפטיט סירה – ולא ירוקים. קשה לדבר כאן על פרופיל ארומתי כלשהו, כי לטעמי היין היה סגור למדי בשלב הזה. בכל מקרה זו דוגמא מצוינת לעשייה שונה וטובה של פטיט סירה בארץ (91) 2030-2022
סיכום? צריך? לא חושב. דבר אחד אולי כן אומר וזה, שהקיב חושב לחזור למתכונת ההשקות השנתיות. אלה יתקיימו ככל הנראה במשכנו הישן של היקב (ולא במקום החדש, שלא מאפשר את זה). שווה להתעדכן, אני מניח.