לואי ברנרד אינו שם בלתי מוכר בישראל: יינות הנגוסיאן הזה מז'יגונדאס מוכרים כבר די הרבה זמן בארץ, במחירים סבירים ביותר, די דומים לאלה בחו"ל. טעמתי מגוון יפה משלושה שנתונים אחרונים
אנוטקה (חינאווי) מביאים לארץ מגוון די גדול של לואי ברנרד: נגוסיאן יחסית צעיר בנוף היין בצרפת (נוסד בשנת 1976), שכיום הוא חלק מקבוצת Gabriel Meffre; האנשים שנתנו לעולם היין הצרפתי את Fat Bastard ואת Wild Pig.
כאן אנחנו מדברים על שייה הרבה יותר מסורתית מזו של שני המותגים שהזכרתי הרגע: עבודה עם זנים מסורתיים לאפלסיונים השונים, עם מעט עץ, יחסית, הרבה מכלי עץ ועוד יותר מזה – בטון. אפשר לאהוב יותר או פחות, אבל במגוון שאני טעמתי, לא מצאתי יינות עמוסי עץ או כבדי גוף, עבים ובלתי ניתנים לשתיה, כמו חלק לא מבוטל מיינות דרום הרון.
היקב מייצר יינות מארבע סדרות, כאשר הרוב המוחלט שמגיע ארצה הוא מהסדרה הראשונה, הבסיסית. מעבר לזה ישנה סדרה של יינות אסטייט שונים, סדרת יינות bio ויין גבוה אחד – Louis.
בבסיס היינות עומדים שלושה יינות קוט דו רון בסיסיים (60 -70 ש"ח): לבן, אדום וורוד. הלבן הוא בלנד נעים, מאוד שתי וקל (2017), מתובל ובעל חומציות טובה. היין הוורוד (2017) גם הוא מאופק למדי, לא בשרני או כבד ומלא גוף, אלא נחמד ויבש. עשוי גרנאש וסירה.
הקוט דו רון האדום (2016) הוא יין רענן, קצת קצר לטעמי ובעל אף עדין. הייתי שמח למעט יותר "אופי" מיין שאמור לשקף את המאסה שחבל הארץ הזה מייצר.
קוט דו רון וילאז' 2016 הוא כבר אופרה מעט שונה, עם יותר אופי, פה מאוד טאני וחומציות גבוהה. הייתי מחזיק שלוש או ארבע שנים, כדי להעריך את היין הזה יותר ממה שהוא נותן עכשיו. (90 ש"ח).
מכאן קופצים מדרגה:
Crozes Hermitage 2015
אחד מהיינות הטובים ביותר בטעימה הזו! מחירו 100 ש"ח בלבד לבקבוק, ולמרות שמדובר ב- 100 ש"ח, זו עדיין קנייה מצוינת. האף מלא, עשיר בניחוחות של פלפל שחור, פרי כהה, עם נגיעות של ירקרקות מאוד עדינה. החומציות מצוינת, שיחד עם טאנינים צעירים בונה כאן יין לזמן ארוך. מעט מינרלי, קצת 'עץ' – לא יותר מדי – וסיומת עשירה. (91)
Gigondas 2014
שימו לב לשינוי בשנה. האף סגור מאוד, ליין מבציר יחסית קר וקל. הפה עגול וטוב, חלק מאוד וטאני בעת ובעונה אחת. יין צעיר שמפתה לשמור. (130 ש"ח). (90)
Chat. du Pape 2016
מאוד בשרני, בשל יחסית; אדום כהה וטיפה מתקתק. הפה בעל גוף בינוני, טאני. ללא עץ. זה לא יין למי שמחפשים פה את הפרי הבשל והעוצמתי של דרום צרפת. (180 ש"ח) (89)
Chat. du Pape La Crau 2013
אחד מינות האסטייט של הבית, מכרמים של אחד מוותיקי הכורמים שאיתם הוא עובד. הפה מצוין, חלק, טאני ומאוד אלגנטי; יין רך וטאני באותו זמן. האף עדיין די סגור, אבל מרגישים בסיס ועוצמה. (230 ש"ח) (91)
Hermitage 2012
אחת השנים היותר טובות של האזור: 390 ש"ח לצרכן קונים לכם כאן יין מאוד מאוד אלגנטי, בעל אף עשיר, בשרני ו"סגול", פרחוני. הפה חלק מאוד ומפתה ועושה חשק כזה לשתות, שממש מסוכן לפתוח את הבקבוק. הכול מאוד מאוזן כאן. הבית אומר ש"סירה הוא הענב האדום היחיד ביין", כך שאני מניח שיש כאן כמה אחוזים בודדים של ויוניה. (92).