איתי להט, מי שהיה יינן ביקבי ברקן והיום – כיועץ עצמאי – הוא אחראי על כמה וכמה ממיטב היינות הישראליים, מוציא לשוק יין לבן ראשון תחת שמו ממש: האם הלהט הולך על בטוח?
איתי להט עזב את יקבי ברקן לפני כמה שנים, אבל מאז הוא ממש לא שקט על שמריו. היינן שלמד בפקולטה ברחובות ובאדלייד, היה תקופה ארוכה מאוד במכון היין ברחובות – בימיו הטובים – והיום מרכז את תוכנית היין של מכללת תל חי, מייעץ ועושה היום יין בכמה וכמה יקבים. אחרי התלבטות לא קצרה הוא החליט להוציא גם יין משלו, שנעשה ביקבי גוש עציון. את מכירת היין הוא הפקיד בידיו של אלדד לוי שצרף אותו בשמחה לפורטפוליו שלו, יחד עם שמפניות ויינות בוטיק ממקומות אחרים בעולם (ראו חדשים מעמק הלואר, למשל ועוד חדשים מהלואר).
משל להט, מדובר בכמות של 1,400 בקבוקים לערך, שמכילים בלנד של 70% רוסאן ו- 30% ויונייה.להט בחר בשני הזנים האלה כדי להבטיח יחודיות כבר מהשלב הראשון וכדי שלא ישוו אותו ואת היין שלו לשום דבר אחר שיש בשוק – סוביניון בלאן מפה או משם, שרדונה מכאן או ממקום אחר וכד'. סוג של "על בטוח מס' 1".
בטעימה שלי, הוויונייה בלט מאוד, עם ארומות קלאסיות למדי – משמש, למשל – ואז גם ארומות תפוזיות ואפרסקים; טרופיות והדרים שמתערבבים להם בשמחה וצהלה. העץ מאוד מאוזן, מורגש ותומך, הכל בצורה בטוחה ומדויקת. גם הפה מאוזן, עם חמיצות טובה שעושה את היין רענן מאוד, לצד הארומתיות של העץ.
היין טוב מאוד ואפילו מצוין, ללא ספק, ולהט ממשיך והולך כאן על בטוח (2). לא שיש לו ברירה: הוא מוציא יין אישי ראשון, וזה חייב להיות מושלם. אין כאן קצוות לא תפורים או משהו חריג: הכל מדויק, מהודק ועשוי היטב כמיטב הדרך של איתי והפילוסופיה שלו. ועם זאת, עדיין, עם כל ההידוק הטכני הזה, הארומתיות המדודה והכל, עדיין יש כאן משהו שונה ובכל זאת חריג: הלהט הלבן הוא יין שכיף וטוב לשתות אותו, ובד בבד הוא יכול להיות session wine לערב ארוך. וזה – בניגוד אולי לשלמות טכנית – לא עניין פשוט.
גילוי נאות: אני מרצה פעם בשנה בקורס במכללת תל חי, ולפני כמה שנים גם בנינו את האתר של איתי.